לאורך החיים, בחרתי בחירות אסטרטגיות לא שגרתיות, ופסעתי בדרך אפרורית, מרדנית ולא קונפורמיסטית במיוחד - בחרתי לא להזניח את בריאותי הרוחני ואת פיתוח האישיות. מבחינת השכלתי הפורמלית - השלמתי ביזע ותוך עבודה קשה תואר בהנדסת תוכנה - אך תחומי העניין שלי נרחבים וחורגים מתחום המדעים הריאליים. אני חובב קומיקס, אני מקפיד לצמצם את מעגל החברים הקרובים כך שאקיף את עצמי רק באנשים עילאיים, מוכשרים, הישגיים וטובי לב ולא אנשים כבדי משקל מרושעים, ובטח לא בעלי משקל עודף חובבי רוק כבד ומטאל. בזמני הפנוי הפכתי לאוטוריטה ולמומחה לסרטים דוקומנטריים על מלחמת העולם השנייה ויש לי ספריה פרטית של סרטי איכות על הרשע האנושי, על אישים "שטניים", בעלי לב שחור ואפל ואישיות סדיסטית שהטילו טרור ואימה על אוכלוסיות ואומות שלמות (כמו המרקיז דה סאד, תומאס דה טורקמדה, ועוד וכו'). כמו כן, אני מעריץ נלהב של להקות מוזיקה אלקטרונית מחתרתיות שאף אחד כבר לא מאזין לתוצרן המוזיקלי משנות ה-80. איני מזניח את בריאותי הרוחנית - אני מתווכח בקבוצות של פמיניסטיות וטרנסקסואלים מסכנים - חשוב לי שידעו שיש אמת אובייקטיבית וביולוגית ושיש רק שני מגדרים. אני כותב פוסטים נזעמים בקביעות בפורומים של חובבי ספרות אירופאית קלאסית. אני מניח שאני אדם חושב, בחור איכותי ורציני, נעים הליכות וחרוץ, שאפתן ויודע קרוא וכתוב (לא כמו בוגרי מגמת תאטרון וילדי מב"ר ומב"ט שעברו בציון מספיק בקושי בגרות ב-3 יחידות מתמטיקה), אני מתעדכן ברצינות בכל החדשות, באקטואליה, ובעל זכרון פוליטי פנומנמלי והבנה עילאית של הכוחות המשפיעים על הפוליטיקה העולמית העכשווית. דעותיי מבוססות לרוב על ידע ספרותי מובחר ועל עמדתם של החוקרים המהוקצעים ביותר - לא על שיח פשטני, וולגרי ומלא גסויות וניבולי פה של כל מיני אנשי רחוב, חוליגניסטים ואנשי מחאות חברתיות.
מה דעתכם ? האם הכל אבוד? האם ניתן עדיין למצוא אהבת אמת, ידידות נפש כנה ואמיתית? בעידן תחרותי וקפיטליסטי כמו שלנו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות