ללכת
כבר הרבה שנים שיש לי דיכאון שבא והולך. אני אף פעם לא שמחה, אבל יש לי תקופות ניטרליות. הרבה פעמים אני נופלת למין "התקף דיכאון" של כמה ימים, ולאחרונה היה לי אחד כזה שקשה להתנער ממנו. הייתי במקום מאוד נמוך ומפחיד, ושוחחתי עם המפקדת שהפנתה אותי לקב"ן. עד כה היו לי 4 פגישות עם הקב"ן ונראה שהוא לא באמת יודע איך לעזור לי, הוא שאל אותי פעמיים מה אני חושבת על טיפול תרופתי ואמרתי שאני לא בעד אבל גם לא מבינה בזה מספיק כדי לשלול. הוא הציע להפנות אותי להתייעצות אצל פסיכיאטר, כי הקב"ן עצמו פחות מבין בהיבט התרופתי, והסכמתי.
דיברתי על זה עם חברים והם לא היו כל כך בעד. עכשיו גם התחלתי לחשוב על זה שזה יכול להוות מעין "כתם" בתיק הרפואי, שיש כל מיני משרות שדורשות לחתום על ויתור סודיות ואני לא רוצה לעשות עכשיו משהו שיסגור לי דלתות בעתיד. אם ממילא אני לא מעוניינת בטיפול תרופתי, יש טעם ללכת לפסיכיאטר? כלומר, יש גם את הקטע של האבחון, אולי הוא יאבחן לי דיכאון או הפרעה אחרת וסוף סוף יהיה שם למה שאני מרגישה. או שבכלל לא כדאי לי להיות מאובחנת?
אני ממש מבולבלת ולא יודעת מה לעשות. היתרונות עולים על החסרונות כאן?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025