וירדתי במשקל. אוכלת כמו ציפור אפשר לומרעכשו אני מפחדת להשמין. למרות שכבר אני איבדתי כמעט את תחושת הרעב, וגם בגלל עומס הלימודים אין לי זמן בקושי לעצמי ( עכשו למשל אני מתאמנת רק בשישי- שבת בגלל הבית הספר ולא כל יום) אז זה יוצא שבקושי אני מכניסה משהו בפה.
עכשו, אין לי כוח לזה יותר. אני רוצה לקחת את עצמי בידיים. החיים שלי חשובים לי- אני לא רוצה למות בגלל הטימטום הזה. אני עייפה, אין לי כל כך אנרגיות וכוח לדברים שפעם הייתי נהנת לעשות... (הסביבה שמה לב אומרים לי ומחמיאים לי שרזיתי ויש אפילו שכבר חושדים ומדברים על זה שאני לא אוכלת כי רזיתי מלא)
אני מפחדת מהפרעות אכילה(למרות שאני בטוחה שיש לי כבר ) מפחדת נורא מאנורקסיה. לא רוצה להיות אנורקסית!!!
גם אמא שלי מתחננת אליי שאוכל , (והיום החלטתי לאכול בעקבות חלום שהיא ראתה - היא ראתה בחלום שהשעה 1 בלילה, והיא קמה מהמיטה והיא רואה אותי ואני אומרת לה ״אמא אני רעבה, אני רוצה חביתה תעשי לי חביתה״ ובאותו השנייה שהיא אמרה לי את זה היו לי דמעות בעיניים. היה לי חשוב לציין את זה)
אבל עדיין מפחדת להשמין...
השאלה שלי, אם אני אתחיל לאכול כל פעם קצת בהדרגה, אני אשמין?
באמת שאני לא רוצה כלל להשמין. אבל מפחדת גם על הבריאות שלי.
תודה לכל מי שקרא עד לכאן ולמי שיענה.
אף פעם לא דיברתי על זה ואפילו לא העלתי בדעתי. כל החיים שלי פחדתי מהפרעות אכילה, פחדתי מאנורקסיה ובולמיה ותמיד אמרתי לעצמי שמי שככה הוא משוגע. אבל זה בא אליי לאט לאט. או יותר נכון- אני מתקדמת לעברו. אבל עכשו, אני חייבת להחזיק את עצמי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות