סטודנטים, כיצד אתם מנהלים את הזמן שלכם באופן יעיל?

אז כמו רבים כמוכם, אני תקועה עם מיליון מטלות עקב תקופת הקורונה שכבר עברה אבל המטלות נשארו איתנו. כל מרצה חושב שיש לנו את כל הזמן בעולם ואין לנו משפחה, חברים, חיים...

אני מרגישה עומס מטורף, וכתוצאה מכך המצב הנפשי שלי כבר לא טוב, אני לא נושמת כמו שצריך, לא מתאמנת כמו שצריך ולא אוכלת כמו שצריך כמו שהייתי לפני.

כתוצאה מכך כמו שהבנתם הניהול זמן שלי לקוי לחלוטין, הולכת לישון מאוחר וקמה מוקדם ואז עייפה במשך כל היום, אוכלת דברים לא בריאים ולכן האנרגיה לא בשיא במשך כל היום וזה סוג של מעגל שלא נגמר - אני אוכלת לא בריא בגלל הלחץ של הלימודים ומצד שני אני יודעת שכשהגוף לא מקבל תזונה ראויה המוח מגיב לכך בהתאם ומסרב לשתף פעולה.

דבר נוסף הוא ההסחות דעת שיש היום שאי אפשר להתעלם מהם, יוטיוב, משחקים...מה לא.
נוסיף לזה את זה שאני גרה בבית של ההורים ואני לא מצליחה להתרכז כי יש אנשים שהולכים ובאים כל הזמן וזה מסיח את דעתי.

אני מרגישה שיש במוח שלי מסיבות טראנס שגורמות לו לקפוץ למעלה ולמטה בלי הפסקה, וזה לא שיש לי בעיה בריכוז, כשאני יושבת אני יכולה להתרכז, פשוט יש לי בעיה של קוצים בטוסיק...כל פעם משהו אחר גורם לי לקום מהכיסא, כאילו אני מפחדת לפספס דברים...

המצב הזה גורם לי להיות חנוקה על גבול החולה, אף אחד לא מתחשב בסטודנטים בתקופה הזאת. על זה שגם לנו בא להיות עם המשפחה, עם חברים....ואני פשוט דוחה כל מפגש או כל דבר שעשוי לעורר בי הנאה אחרת הרגשות אשם עולים בבת אחת.

הגעתי למצב שאני מקנאה באנשים שחווים קשיים שלא קשורים ללימודים, אני מייחלת לפעמים לקבל איזו מחלה ופשוט להיעלם מהעולם. זה קצת קיצוני אני יודעת, אבל פשוט נשבר לי שהמוח שלי עסוק כל היום בלסגור דלי בלי חור, רוצה חיים נורמליים של אנשים שיכולים להחליט שהם עושים משהו בשביל עצמם בלי להרגיש אשמים לגבי זה.

הניהול זמן שלי מאוד לקוי, אני מתכננת יום לפני את כל הדברים שאני רוצה להספיק למחרת אבל אז בבוקר אני קמה עייפה ואז צריך קפה....ועוד קפה....ועוד לאכול...ומקלחת כדי להיות מרוכזת, ומדיטציה, ואימון, ולסדר את החדר והמון דברים שלכאורה אמורים להביא אותי למצב של למידה עד שאני מתיישבת ואני פשוט חסרת שקט. ריטלין גם לא עוזר לי.

ניסיתי את כל הדרכים, לשים את הפלאפון בחדר אחר וללמוד במשך שעות ארוכות, ללמוד במשך זמן קצר יותר ואז לקחת הפסקה שברגע שאני יוצאת אליה אני כבר לא חוזרת חזרה, ועוד ועוד המון שיטות אבל אף אחת לא עובדת עבורי.

אשמח לשמוע מכם על הדרכים שבהן אתם מצליחים להגיע להספק טוב ועדיין לא לאבד את השמחת חיים שלכם, אולי זה ייתן לי כיוונים אחרים כי עד עכשיו לא מצאתי את השיטה בשבילי. ובנוסף אשמח לשמוע איך אתם מונעים מעצמכם את כל הסחות הדעת למיניהן...גם סטודנטים וגם לא סטודנטים מוזמנים לשתף. תודה ובהצלחה לכולם.