שלום
אני בן 25, סטודנט למדעי המחשב עם ילד מתוק בן שנה ועוד אחד בדרך.
נעבור לבעיה- אשתי היא סיר לחץ מבעבע, אסור לומר משהו שלא נשמע לה מתאים. חשוב לציין שאני מנסה לרצות אותה, לחזר אחריה, להיות בקרבתה. אני עושה הכל בבית כי אני לומד מהבית על מנת להקל מעליה, היא קמה לילד בלילה ואני קם מוקדם בבוקר (אפילו ב6) כשאני לומד כל היום מקצוע מאוד תובעני.
הזוגיות שלנו לא מוצלחת בלשון המעטה. יש רגעים כיפיים, אבל זה לא שכיח בכלל.
הסיטואציות בהן היא "מאבדת את זה" כבר נהיות קיצוניות יותר ויותר. שלא תטעו, אני יודע מה זה אישה בהיריון, אני יודע מה זה הרומונים וחוויתי זאת על בשרי כבר. למדתי להבליג, לשתוק ולבקש סליחה גם איפה שלא צריך.
אבל הפעם זה כבר נהיה מעצבן. הזוגיות במקום רע מאוד, היא לא אומרת לי בוקר טוב, בקושי מתיישבת איתי לקפה, לא קונה לי שום דבר ועושה טובה שהיא בכלל מסדרת אחריה וגם זה בלחץ. אתמול זה הגיע לשיא, כאשר התעקשתי לפתוח את החלון של הילד ולא להפעיל מזגן, כתוצאה מרעשים של משאיות פינוי זבל הוא התחיל לבכות. אז באתי ואמרתי שטעיתי, אבל היא בתגובה התחילה לצעוק ולהרים את הקול ב11 בלילה, לקלל אותי ולהגיד שאני אגואיסט ועקשן. הבוקר באתי לנסות לדבר איתה, שוב, צעקות, ובנוסף היא אמרה שמגיעה לי צעקות חזקות יותר. חסמה אותי בווטסאפ ונעלה את עצמה בחדר, אמרה לי בפעם המאה שהיא רלא רוצה לחיות לצידי.
מה אני עושה לעזאזל? נשבר לי כבר ואני חייב לו ר שמיום ליום אני כבר לא מי יודע מה אוהב אותה...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות