היי, אני בת 18 ולפעמים כשאני נזכרת איך התנהגתי בגילאי 9-11, אני זוכרת את עצמי באופן מאוד שונה ממה שאני היום.
אני זוכרת שהייתי נכנסת לסופר בעיר שלי, מעמיסה ממש ממתקים, חטיפים ומכניסה לתיק ויוצאת כאילו לא קרה כלום.
זה התחיל מאיזו סוכריה, או פסק זמן, וזה הפך לכמויות גדולות של ממתקים. אני זוכרת שפעם לא היה לי תיק, ופשוט לקחתי חטיפים ודחפתי מתחת למעיל, מילאתי את הכיסים ויצאתי לאט כדי שלא ישימו לב.
לא הייתה לי איזושהי בעיה של כסף בבית, אני פשוט לא יודעת למה עשיתי את זה.
בשלב מסויים הפסקתי כי פחדתי ששמו מצלמות, ואני זוכרת שאמרתי לעצמי "מה את רוצה להיות גנבת שתיהי גדולה? זה מקצוע ממש לא טוב ומסוכן".
היום אני לא מעזה לחשוב על לגנוב אפילו מסטיק...
אני זוכרת שגם הייתי מרמה במבחנים, הייתי כותבת סיכומים על הידיים, מחביאה דפים בשירותים, הולכת לשירותים וקוראת בפלאפון... והייתי ביסודי!
מכיתה י' לא רימיתי פעם אחת, והוצאתי הצטיינות יתרה.
אני לפעמים נזכרת אחורה, ולא מאמינה שהייתי ילדה כזאת. ביני לבינה אין שום קשר.
היום אני נזהרת מכל מעבר קטן על החוק, ולא לוקחת סיכונים אף פעם.
איך אפשר להסביר את הפער הזה? והאם זה אומר עלי משהו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות