היי.. אבא שלי נפטר בשנה שעברה ..
כמעט שנה חלפה מאז שהוא נפטר וזאת אומרת ששנת האבל הגיע לסיומה.
אף אחד מהחברות שלי שלא שאלה שום דבר לגבי זה,לא התעניינו בי במהלך השנה.
רק חברה אחת לפני שבועיים שאלה לי כבדרך אגב ׳׳ומה את מרגישה לגבי זה עכשיו?׳׳
אני מודעת לזה שכנראה הן מפחדות לדבר איתי על זה, כי בכל זאת זה נושא רגיש.
אבל איפה האכפתיות? לפחות תראו שאכפת לכן ממני.
בכל מקרה, היום של הנשף הוא יום מיוחד וזה חשוב מאוד, אני מסיימת את גיל ההתבגרות וחוגגת עם חברים.
אבל הנשף יוצא ביום שאבא שלי נפטר לפני שנה.
וזה עושה לי לבכות.
יש לי חברה שרצתה שנלך איתה לאן משהו מיוחד מוקדם בבוקר, אבל כבר קבעתי עם אמא שלי שאנחנו נלך בבוקר לקבר שלו (דרך מעולה להתחיל את היום, נכון?)
ומה אני אגיד לה? שאני לא יכולה לבוא? שאין לי חשק לבוא? או כי אני עלולה לחרב את האווירה עם הפרצוף העצוב שלי?
אה כן פשוט אבא שלי נפטר וממש לא מעניין אותי לאן שאת רוצה שנלך איתך
את לא יכולה ללכת לשם לבד? מה העניין?
בקיצור, איך בכל זאת אני יכולה לבוא לנשף עם שמחת חיים ולא מצוברחת?
אני גם מרגישה שלא נתתי לעצמי להתאבל כראוי במהלך השנה הזאת, הייתי עסוקה כל הזמן במה חושבים עליי ובדברים אחרים.
כן בכיתי והכל אבל לא כמו שחשבתי שאתאבל עליו.
מה אתם חושבים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות