פעם ראשונה שאני כותב כאן אז אני מקווה שאני אעשה את זה כמו שצריך.
אז אני בן 21 לוחם כרגע ביחידה מובחרת מעיר קטנה בצפון.
החלטתי לכתוב כאן כי הרגשתי צורך לפרוק את מה שיושב עליי כבר הרבה שנים.
אז מאז ומתמיד הייתי ילד שקט, לא מתלבט, די אדיש אפשר לומר, אבל אף פעם לא הרגשתי שהחברה מסתכלת אליי כבן אדם מוזר או אאוטסיידר, אלא סתם ילד רגיל.
מגיל חטיבה/ תיכון התחלתי להתבודד וזה הגיע מהסיבה שכל אחד מצא לו חבורה או כמה חברים להסתובב איתם ואיפה שהוא אני נפלתי בין הכסאות. הקושי החברתי פוגש אותי בכל מסגרת חדשה שאני מגיע אליה שבא כל אחד מספר על החברים והחוויות שלו מהבית ואני מתחמק מהשיחות האלו.
אני כותב כאן מתוך ייאוש בגלל שאני לא מצליח לשנות את המצב.
עם כל האנשים שהכרתי בבית ספר, בעבודה או בתנועת נוער לא הצלחתי לשמור על קשר. יכול שזה בגלל שאני לא פעיל ברשתות החברתיות, אין לי אינסטגרם או פייסבוק כי לדעתי הכל שם מזוייף וגם בגלל שאני מאוד קנאי לפרטיות שלי.
כרגע יש לי את החברים מהצבא אבל בסופש"ים שכל אחד יוצא הביתה זה מחזיר אותי שוב לאותה תחושת בדידות וחוסר שייכות.
בינתיים אני מחכה לסיים את הצבא ולהתחיל את החיים העצמיים ושם אני מקווה שיבוא השינוי אבל כרגע אני לא מצליח להבין איך אני עוזר לעצמי להתמודד עם המצב.
אשמח לשמוע דעות, עצות, שיתופים או מה שנראה לכם יכול לעזור לי ואני מאמין שלעוד הרבה אנשים בגילי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025