זו עומדת להיות חפירה- סליחה!
סיימתי טירונות קרבית ומחר אני עולה לקורס קרבי קשה של חמישה חודשים
בטירונות באמת שהיה לי קשה ברמה לא נורמאלית בכיתי כל יום, היו רגעים של דיכאון והתקפי חרדה בחיים לא הייתי אדם כזה עצוב עד הטירונות
לצערי הקורס לא יהיה כזה שונה מהטירונות מבחינת כושר דיסטאנס משמעת ונוקשות
חשוב לי להוסיף שאני בכלל לא מתחבר לאנשים שאיתי בטירונות שאיתם אני ממשיך לקורס.. הם די פוצים לחוצים כאלה ואם לא נקשרתי אליהם בשלושה חודשים של טירונות מפרכת לא חושב שזה יקרה בקורס וזה עוד יותר מכביד שאין לך בן אדם לקרוא לו חבר כשאתה עובר כל כך הרבה חרא
אם להוסיף עוד משהו את האמת לא רואה גאווה בכל זה.. אמא מנסה להגיד לי שאני צריך להרגיש גאווה שהצלחתי להעביר את הטירונות אבל אני לא מרגיש גאווה בסבל הזה ואני לא מרגיש סיפוק בקרבי..
עכשיו באמת שאני רוצה לרדת בכל ליבי אבל אני מאכזב ככה את כל המשפחה שלי את כל החברים שלי ואני מוותר על תפקיד מצויין בסדיר באמת שבסדיר יש תש מטורף יוצאים חמשושים והשירות עצמו מעניין וקל יחסית ואנשים אחרים היו מתים לצ'אנס בתפקיד הזה
אני פשוט בדיכאון כי אם אני נשאר אני פשוט סובל ואם אני יורד אני יורד לג'וב ביחידה שזה כנראה סמבצ או משהו בשלישות ככה שזה לא באמת משהו מעניין
ואני באמת פשוט אאכזב את כולם
אין לי מושג מה לעשות אני מרגיש שאני נדפק בכל דרך שאני בוחר אני ממש אשמח לעזרה ואם למישהו יש חבר שעבר דבר כזה או ידע אשמח לעזרה.. תודה רבה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025