כשהייתי בת 16 היה לי חבר בן 18, היינו ביחד בערך שנתיים, עברתי איתו ביחד את הצבא שלו והוא גם עבר איתי חלק מהשירות שלי.
זו הייתה אהבה ראשונה על כל המשתמע מכך..
הוא היה בחור מצחיק, חברותי, טוב לב, מכיל, מקשיב.
היה מקשיב לכל הצרות והדאגות שלי.
היה מחכה לי בשעות מאוחרות כשלמדתי עד מאוחר, מתכתב איתי הרבה, עושה איתי שיחות ארוכות תמיד היה אפשר לספר לו את מה שיושב על הלב.
אבל, הוא בא מעדה מאוד קשה והיו לו קטעים פרימיטיביים שלא יכולתי להתמודד איתם ובנוסף היו לו קטעים שתלטניים.
דרכינו נפרדו אבל כעבור חצי שנה ביקשתי שנחזור. אהבתי אותו מאוד. אבל גם אז זה לא הסתדר ונגמר מכוער בינינו.
מעולם לא שכחתי ממנו והוא תמיד היה בליבי.
הוא התחתן לפני שנתיים ובקרוב עומד להיוולד לו ילד.
כל הדברים האלו מאוד כואבים לי.
אני יודעת שאנחנו לא מתאימים ולא מסתדרים אבל אני מרגישה שהוא כל כך חסר לי- האישיות שלו, הנוכחות שלו. אפילו ההורים פעם אמרו לי שמכל הבני זוג שהיו לי עד היום, הוא היחיד שבאמת חסר בבית.
מצד אחד יודעת שהגורל שלי הוא לא איתו, אך מצד שני מרגישה שזה לא סתם שנפגשנו והיינו ביחד (מרגישה כאילו שהכרנו בגלגול קודם).
אני פשוט מרגישה חיבור עמוק אליו ובנוסף מאז הפרידה שקרתה לפני יותר מ8 שנים, מרגישה שחיי התהפכו ושום דבר לא מסתדר, כאילו שמישהו הטיל עליי קללה. מאז הפרידה דברים לא הולכים לי, אני נופלת על גברים לא טובים, הרבה בעיות במשפחה, חברים שהולכים ונעלמים. פשוט הכול נהיה שחור מאז שהוא לא בחיי, ובאמת, כשהוא נכח בחיי הכול הלך כל כך טוב בהרבה מובנים.
אני בוכה המון עם כמה שזה נשמע אבסורד, הרי זה קרה לפני הרבה שנים, אבל הוא הותיר בי רושם כל כך חזק והיה חבר כל כך טוב שלי, שהייתי נותנת הרבה כדי שהוא יהיה חלק מהחיים שלי עכשיו.
יש לי ממש חלומות שאנחנו יושבים לדבר ואני מסבירה לו את הכול, הוא מחליט שאולי הוא רוצה להיות איתי ולעזוב את אשתו, ובדיוק ברגע הזה החלום נגמר ואני מתעוררת למציאות האמיתית.
יש לי פחדים שלעולם לא אמצא בחור מכיל ומצחיק כמוהו, כי זה הטיפוסים שאני אוהבת, אבל מצליחה להכיר רק בחורים רציניים מדי ואפרוריים בלי שום אינטליגנציה רגשית שלא דואגים לי בשיט.
אני מרגישה שאני פשוט נענשת מאז שאני לא איתו, לא יודעת איך להסביר זאת אבל באמת שלא הולך לי בהרבה מאוד דברים ובמיוחד בנושא הזוגיות.
אני באמת מנסה שלא לעשות השוואות בינו לבין גברים אחרים, אבל הרוב כל כך לא מתקרבים אליו ולסגנון שאני אוהבת ולא יודעים להעניק לי מבחינה רגשית קמצוץ ממה שהוא העניק.
אשמח לעצה טובה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות