הי שמי נור,
עוד מעט 19 , אתחיל ולא אסתיר שאני בחורה טרנסג'נדרית (מישהי שמרגישה שהיא אישה אבל החיצוניות והגוף אינם תואמים) אני עושה שינוי מין מזכר לנקבה, ככה שאשמח שתפנו אליי בלשון נקבה.
אז הסיפור שלי בכלל מתחיל בגיל 14 שעוד הייתי גרה עם הוריי ומשפחתי ביפו (עג'מי) יצאתי מהארון בתור מישהי שנמשכת לגברים , כמובן שהתגובות לא איחרו לבוא וכולם התחילו לדבר על זה בלהט , עד שהמשפחה כולה ידעה. אחרי הרבה ניסיונות כושלים להחזיר אותי "למוטב" , מצאתי את עצמי מתמודדת איתם במשך 3 שנים עד גיל 17 , ואז אמרתי שאני לא יכולה לשתוק ויצאתי שוב מהארון והפעם בתור "טרנסג'נדרית" שזה השיא של השיא מבחינתם.
לפני שנה בדיוק הם אמרו לי שאארוז תיק ואעזוב את ביתם (כמובן שהייתי אובדת עצות ומצאתי את עצמי מגיעה לבית בסיכון לנוער להט"בי בתל אביב) גם שמה לא היה בי האומץ לצאת מהארון בתור טרנסית והעדפתי לומר להם שאני רק נמשכת לבנים.
ואחרי שהגעתי לגיל 18 יצאתי מבית דרור , התגלגלתי ברחובות -ולפעמים פעמים מעטות אצל אנשים רק ללילה אחד , ידעתי שזה המצב אבל לא ידעתי שזה יהיה קשה.
כרגע אני בסדר גמור ואני נמצאת במקום קצת יותר טוב.
אני כרגע ממש מתחילה הליך לשינוי מין , התחלתי הורמונים , אני לחוצה כי אין לי תמיכה של המשפחה שלי , והם לא יודעים שאני רצינית לגביי זה.
האם אפשר עצות איך בעצם לעבור את התקופה הלא פשוטה הזאת?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025