יש לי מנטליות דיי שונה משיש לבני נוער, וזה מונע ממני להתחבר לאנשים בגילי. היו לי שיחות זורמות ואמיתיות דווקא עם אנשים מבוגרים.
למזלי יש סביבי חבורת בנות מאוד אמינה וטובה, והן עם לב זהב אחת אחת.אבל עם הזמן, כשהקשר מעמיק, הפערים ביני לבינן מורגש יותר בעיקר מבחינתי. בהתחלה עוד הייתי משחקת משחק, כשהקשר היה שטחי. אבל כשהן מדברות על תסביכים שלהן, וחוויות שהן עברו ואיך שהן לרחו את זה אליהן, מאוד קשה לי להבין אותן ולהזדהות ולהיות שמה.
אני לא בטוחה אם אלה פערים בגרותיים, שאני בוגרת מנטלית יותר מהן, או אם פשוט אני אדם שמתנהל אחרת, ולכן אין ביננו קווים משותפים. בשני המקרים זה מאוד יושב עליי ומפריע לי שאני שחקנית במקום חברה. מרגיש לי גם שהן מצליחות ליצור קשרי חברות עמוקים יותר בינן לבין עצמן ואני נשארת קצת בין לבין..
יש דרך לחצוץ שביל שלי אליהן? או שזה הגורל של הקשר? ומה אוכל לעשות עם עצמי כשי שאוכל להנות מקשרי חברות הדדים? אני דיי בטוחה שקשרים עם מבוגרים זה פחות פרקטי כשאני כזו צעירה. ואולי זה סתם שתחברתי לאנשים ספציפיים כשבמקרה כולם סובבים את גיל ה28.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות