היי כולם,
אני מאז שהתגייסתי מתמודדת לא רק עם דיכאון על רקע צבאי, אלא גם עם מצב כלכלי עגום בבית, וקשיים בהערכת הזהות המינית שלי.
אני לא יודעת איך אני אוכל להתמודד עם החזרה הביתה, אני לא מסוגלת להיות בסביבה של צעקות וזלזול. כל החיים שלי סבלתי מאחי הקטן(חולה טורט) צעקות קללות השפלה ועוד אמי הייתה לטובתו ואני הייתי צריכה לחטוף בראש (עכשיו פחות , במיוחד אחרי שהוא גרם לכך שיפתח לי תיק במשטרה על אלימות במשפחה.)
אמא שלי תמיד חולה, הפרצוף שלה מתעקם והיא צועקת ובוכה כל הזמן, ואני לא יודעת , אני מנסה להתמודד עם זה וקשה לי.
קשה לי גם לחשוב בנוגע לעתיד שלי, אני רואה כמה שזה קשה למצוא עבודה ולהשיג משכורת זעומה למחייה בתור סטודנט, אני לא יכולה להרשות לעצמי שהמשפחה תעזור לי - אין להם כסף, כנראה שאני צריכה לעמוד על הרגליים לבד.
אני מפחדת שאני אצא לאזרחות ללא כישורים לחיים, שאני אחזור למציאות הדכאונית של לנעול את עצמי בחדר ולהתפלל שהיום הזה ייגמר.
הערכה העצמית שלי גם כך בשפל, אני לא יודעת מה אני כבר יכולה להציע לעולם הזה, אני מרגישה שאני לא אוכל להרשות לעצמי לחיות את החיים.
בנוגע למיניות שלי, אמא שלי גם ככה לא תקבל אותי והיא הבהירה את זה הרבה פעמים, בזמנים שדיברנו על קהילת הלהט"ב.
אני בחיים שלי לא הייתי עם מישהו או מישהי, כל הזמן הלב שלי נשבר מקראשים שלא אמורים להיות משמעותיים ובכל זאת הלב שלי נשבר פה ושם מחדש.
אני רוצה לצבור שליטה בחיי ואני מרגישה שאין לי את המקום שבו אני יכולה להיות מי שאני באמת.
אני מפחדת שבצורה מסוימת אני אשנא את מי שאהיה וסתם אבזבז את החיים.
חשבתי על לעשות את הפסיכומטרי ולשפר את הבגרויות אבל אני מפחדת שאני אכשל, הפחד שוב ושוב חודר לחיים ונמאס לי.
אני פשוט מתוסכלת, אם מישהו יוכל לעזור לי אשמח מאוד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות