בעבר גרתי בת"א והייתי צריך הרבה קנאביס ופורנו כדי לאזן את הסבל של החיים.
עברתי חיים מחורבנים וגם בחורות לא חיבבו אותי בגלל שאני לא נראה טוב.
לאחרונה חזרתי לבית ההורים. אני רווק בלי ילדים. מעולם לא הייתה לי חברה. הייתי עם הרבה בחורות כדי לשאוב מזה סוג של נקמה, אבל כיום זה לא עושה לי את זה להתאמץ כל כך הרבה בשביל מין.
אני לא בדיכאון ממש. אני לוקח כדורים בשביל זה.
אבל ברמה הרציונאלית זה פשוט לא משתלם לי לחיות. סבל בטוח יהיה והנאות גדולות לא בטוח. האגו שלי מרוסק אחרי משהו שעברתי. החלומות שלי התנפצו עוד בת"א.
בשיא המחשבות האובדניות שהיו לפני כשנתיים החזקתי מעמד כי לא רציתי לגרום כזה כאב למשפחה שלי. אבל כרגע הגעתי לסוג של איזון - עובד בעבודה פשוטה במשכורת מינימום, גר בבית של אמא, משחק משחקי מחשב. אין לי דרך לעלות ברמה. אין לי מספיק מוטיבציה לשנות את המצב. נשים נורמליות לא רוצות מישהו מוזנח. ואני גם ככה לא רוצה ילדים. יש לי שני אחים קטנים ממני שיש להם חיים משלהם. אני לא נהנה ממעט החברים שיש לי.
הייתי אצל פסיכולוגית. אני אתאיסט. לא הצלחתי למצוא משמעות פרטית לחיים שלי.
אשמח לתובנות, הארות, הערות ועצות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות