עכשיו חופש, ורוב הילדים נמצאים עם החברים שלהם כל היום, ויוצאים, ואני לא כל כך (עזבו שאני פוחדת לצאת מהבית בגלל המצב הביטחוני המחורבן הזה). זאת אומרת אין לי עם מי. בבית ספר אני ממש לא לבד בהפסקות, פשוט שעכשיו בחופש מנפנפים אותי. ולכן אני כל הזמן עם המשפחה שלי. אני פשוט לא מרגישה רע עם זה. אני מתכוונת שרוב הילדים בגיל הזה, אם הם היו במצבי הם היו בדיכאון כל היום, אבל אני ממש לא. אני מרגישה שחברים זה דבר מאוד זמני, וכשלא מתאים להם הם מעיפים אותך לעזאזל. אבל המשפחה היא הדבר היחיד שקבןע בחיים האלה. אז אני שואלת אתכם אנשים יקרים, מה יותר חשוב, משפחה או חברים? האם הגישה שלי מוטעית? זה בעצם בעיה? זה נכון שמשפחה היא הדבר הכי חשוב בעוד שעל חברים לא ניתן לסמוך? תודה לעונים :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות