שלום לקוראים,
אז ככה כמו שרשמתי בכותרת יש לי בעיות מאז ומתמיד ... הבעיות קשורות לעשייה.
בתור בן אדם אני יכול לעשות הליכות ארוכות, כול יום, מרחק של לפחות 8 ק"מ, אבל מה? דברים שקשורים לעשייה פשוטה "קשה" לי לעשות. לדוגמא: לשטוף כלים (שזה עניין של כמה דקות) , לשטוף/לטאטא ריצפה (גם עניין של דקות) , "קשה" לי ללמוד או אפילו לקרוא ספר. או אפילו דברים פשוטים שאמורים להיות כיפיים כמו לשחק במחשב.... עכשיו זה לא שאני עצלן.. כי דברים שהם נחשבים לקשים שקשורים לספורט/תנועה או עבודה פיזית (הרמת משקל לדוגמא) דווקא יותר קל לי לעשות. והדברים שנחשבים לפשוטים יותר פשוט קשה לי מבחינת "חסמים" במוח. אני מאלץ את עצמי בכוח כול שנייה במחשבה לעשות את אותם דברים שנחשבים לפשוטים יותר מבחינת עשייה. וזה פשוט מחרפן אותי מנטלית וגורם לי לאבד סבלנות.
עוד דוגמא: אני זוכר שעבדתי במחסן, והייתה עבודת מיון וספירה בישיבה, מה שנקרא עבודת "סתלבט" והייתה עבודה פיזית של סידור סחורה יחסית כבדה לגובה וגם ממקום למקום... אז פשוט העדפתי ישר את העבודה הפיזית. כי פשוט יותר קל מבחינה "מנטלית-מוחית" לעשות סוג של כזאת עבודה.
דוגמא נוספת: עבדתי במקום אחר שבו העבודה הייתה יותר פיזית ותנועתית... עכשיו רוב הזמן סירבתי לצאת להפסקות.. כי פשוט הזמן הזה של "מנוחה" היה הורג אותי..פשוט הייתי "צולל" כול הזמן בישיבה ומתוסכל מתעסוקה בפלאפון כדי להעביר איכשהו את הזמן עד החזרה לעבודה התנועתית.
או שעוד דוגמא (שאני לא כ"כ יודע אם זה קשור)... אני מעדיף ללכת מרחק ממש גדול ברגל (שזה מה שתמיד הייתי עושה-מהעבודה לבית) ... במקום לחכות בתחנה לאוטובוס... ובכלל להמצא באוטובוס... כי קשה לי הקטע הזה של להיות באותו מקום ופשוט לשבת ולחכות.
איך אני מתמודד עם הבעיות האלה? איך אני פותר אותם ומקל על עצמי?
תודה לעוזרים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות