היי
יש לי ״חבר״ ( אני לא יודע אם אפשר לקרוא לבן אדם הזה בכלל חבר ) , בבית ספר שנמצא בכיתה שלי ואנחנו מכירים כבר 6 שנים .
בתחילת השנה אני זוכר שהיה לי מלא חברויות עם המון אנשים , אפשר לומר שהייתי אפילו די מקובל .
ואז קרה משהו ואני בחיים לא אשכח את זה .
מאיזשהו זמן פשוט התחילו לעשות עליי בדיחות . בהתחלה זה היה מצחיק ואפילו זרמתי אבל זה הגיע למצב שכבר זה התחיל להיות לא מצחיק וכבר קשה לי לא לקחת את זה יותר מדי ברצינות בגלל שזה חוזר על עצמו מיליון פעם אותן הבדיחות והירידות .
אני אתן דוגמאות לירידות : אבל יש לך זין קטן הוא קטן מדי , אתה לא שייך אלינו וכדומה ( לא זוכר את כל הדוגמאות ) .
כמובן כשזה קורה אני לא מראה שאני מתעצבן מזה שלא יחשבו שאני בכיין או משהו כזה ואני פשוט כזה עושה צחוק מזויף כזה שלא יחשבו שזה לא מצחיק אותי , אבל מבפנים אני פשוט נעלב מהבדיחות האלה , וזה גורם לי אפילו להיות עצוב ופשוט הורס לי את ההנאה להיות עם אנשים האלה .
אבל בואו נחזור להתחלה של כל העניין הזה
ה״חבר״ הזה הוא זה שהתחיל את כל זה . הוא התחיל עם ירידות , ואני ממש לא טוב בקטילות ואני תמיד שותק ואין לי מה להחזיר או להגיד ופשוט ילדים זורמים איתו וזה פשוט כל כך פוגע בי ועצוב לי שאף אחד מהם לא חושב פעמיים לפני שהוא אומר את זה .
ואגב לא רק העניין הזה מציק לי .
מציק לי שעכשיו גם התחילו לחשוב שאני הומו , אבל זה בגלל שאולי לפעמים אני עושה צחוקים וזה נראה אולי כמו התנהגות של הומו , ואני בכלל לא הומו אני אפילו לא יודע מה המשיכה שלי .
חבר שלי אומר שזה די מצחיק שחושבים ככה כי הוא ועוד חבר שלנו ממש מתנהגים כמו הומואים ומדברים על זין כל היום ועליהם לא חושבים שום דבר . ומבחינתי זה ממש לא מצחיק . זה גורם לי פשוט להתרחק ממנו , ואני מתחיל להבין שהוא פשוט אגואיסט . לא אכפת לו בכלל שזה מפריע לי או בכללי שלא עושים את זה . יכול להיות שהוא גם בכלל לא שם לב שזה מפריע לי , וגם אם כן לא נראה לי שזה ממש מעניין אותו . ההומור היחידי שבאמת מצחיק אותו זה הומור על מוות .
וגם יש עוד משהו . הוא בעצמו אמר לי שזה לא ככה אבל אני מרגיש שזה ככה :
יש לי ידידה שאני בכלל מכיר אותה לפני שהוא הכיר אותה , ואני מרגיש כאילו הוא בכוונה מנסה שאני לא אתקרב אליה או אדבר איתה , ולפעמים הוא גם מדווח לי שבנות אומרות שאני מעמיס או שאני לא יודע מה .
ככל שעוברים הימים והחודשים זה רק גורם לי להרגיש רע עם עצמי יותר ויותר . אנחנו גם לא נמצאים ביחד בהפסקות ואני בכלל עם חברים אחרים שלי והאמת שככה טוב לי . כי אני לא מעוניין להיות עם אנשים שמשפילים אותי או שפשוט גורמים לי להרגיש רע עם עצמי כאילו עשיתי משהו רע לאחרים .
אני היום אפילו קצת בכיתי בבית שלי לבד , ממש הרגשתי השפלה ופשוט מרגיש שכולם חושבים עליי דברים וזה ממש לא נעים . אתם לא הייתם רוצים להיות במצב כמו שלי תאמינו לי .
עד כמה שזה ישמע קיצוני אבל אני ממש רוצה לנקום בו על כל הדבר הזה שהוא עושה לי כבר במשך די הרבה זמן
בתחילת שנה הכל היה טוב , הייתי נמצא מלא עם חברים ואף אחד לא ירד עליי עד שהוא התחיל עם השטויות שלו.
אני לא הולך לעבור על זה בשתיקה וממש בא לי להיכנס בו . זה לא יעבור על סדר היום .
אני כמובן לא עכשיו הולך לדבר איתו על זה אבל אני ממש כועס עליו , הוא גרם לי להמון נזק נפשי וגרם לי להרגיש שאני לא בסדר .
מה אפשר לעשות ? סליחה שזה היה ארוך אני הייתי חייב לפרוק את הסיפור הזה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות