אז ככה,
כל חיי ידעתי שאני רוצה לעשות בצבא משהו משמעותי ולהיות קצינה, נלחמתי על זה ובסוף צלחתי.
כל המפקדים שלי לאורך הדרך מאוד האמינו בי ודחפו אותי לזה גם כשהתערערתי, תמיד אמרו שהיכולות הגבוהות שלי צריכות להגיע לידי ביטוי בצה״ל.
עכשיו אני כבר חצי שנה בתפקיד ראשון, ביחידה מאוד מאתגרת בהקשר לתפקיד שלי ומרגישה פשוט נורא.
התחלתי תפקיד בלי מפקד מההתחלה ועד היום, לאור כך הצטיירתי כקצינה גרועה, לא יודעת מה אני עושה, טעות רודפת טעות ואני פשוט כושלת.
ניסיתי לשפר את זה בכל יום, לצאת מאזור הנוחות שלי, סגרתי שבתות מרצוני, נשארתי לעבוד עד הבוקר וקיבלתי תמיד 0 הערכה מכולם.
במהלך התקופה ביקשתי לעשות סבב ב׳ ולא נעניתי בחיוב.
לאחרונה, הדמות הבכירה ביחידתי לקחה אותי לשיחה ואמרה שהיא אכן רוצה להעביר אותי יחידה ולבצע סבב ב׳.
הגעתי לשיח מול גורם בכיר מעל היחידה בה הצגתי את השתלשלות האירועים שגרמו לכך - במיוחד ההקשר הישיר שלא הייתה לי מפקדת לאורך כל התקופה וטבעתי.
היא הסכימה שזה מחדל וזימנה את כלל הבכירים ביחידתי לתחקיר בנושא. אמרה שלא רוצה להעביר אותי כדי שלא ייפגע לי הרזומה הצבאי.
מצד אחד שמחתי שיש קצת צדק אבל עכשיו נאמר לי מאוד בבירור ע״י הבכירה ביחידתי שבמידה ואשאר היא תתנכל לי, תשפוט אותי על כל דבר קטן ותוכיח שאני לא צריכה להישאר כאן.
כרגע אני פשוט לא יודעת מה לעשות. נתתי את כל כולי בכל יום בתפקיד ואני מקבלת עוינות שוטפת ללא היכר. מה אני אמורה לעשות ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות