היי אסק פיפל, היי לכולם.
אני נמצאת בנקודה בחיי שסוף סוף אני מחליטה החלטות לבד כמעט לגמרי. עצרתי את התואר, התחלתי עבודה שרציתי, ויש לי תכנונים לעתיד הקרוב- עבודה, טיסה לחו"ל ואז ככל הנראה חזרה לתואר. בנוסף יש לי משפחה טובה, חברים, בן זוג תומך. יש לי כסף שחסכתי. בריאות. הכל טוב סך הכל.
הבעיה היא שאני לא שמחה באמת.
אני מוצאת סיבות להיות דרמטית ולחוצה מדברים מסוימים באופן מוגזם. אני יודעת בגדול על מה זה יושב, זה יושב על חוויות עבר (פרידה קשה וטראומטית במיוחד), חוויות בבגרות, בילדות. הרבה פעמים אני מרגישה חסרת ביטחון לגבי עצמי, לגבי הפעולות שלי וגם לפעמים חשש מביטחון קיומי (מחשבות על החיים וחשש מהסיום שלהם או חוסר משמעות).
והעיקר בדבר הזה שאני לא מצליחה להיות שמחה באמת. קשה לי להיות אופטימית לגבי המצב שלי. הרבה פעמים אני מבואסת בעבודה, או כאשר אני לבד עם עצמי.
אני מעריכה את מה שיש לי זה לא מובן מאליו, וזה לא שאין לי הנאה- אני כן נהנית לבלות עם מקורביי.
לא מצליחה לשים את האצבע על מה מפריע לי באמת להיות שמחה ולהרגיש ביטחון ושלווה עם חיי.
אשמח לדעת אם יש עוד מישהו שחווה דברים דומים לי.
תודה רבה לכולם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות