היי
כשהייתי בת 16 נפלתי על הפנים ופתחתי את האף והוא התעקם. מאז הביטחון העצמי שלי ירד וכל מה שרציתי זה לעשות ניתוח אף לסדר את זה. לאט לאט עם השנים הצלחתי להעלות את הביטחון העצמי שלי למצב ממש סבבה. לפני שלושה חודשים עשיתי ניתוח אף ביקשתי מהרופא רק להוריד את הגבנון שהיה לי והוא אמר שעל הדרך הוא גם ישייף לי את האף. אני נראת שונה לגמרי לא רציתי לשייף את האף. היום שלושה חודשים אחרי אני מרגישה כל כל רע. כל כך מכוערת אין לי ביטחון בכלל. לפני כן עוד הייתי יפה רק הגבנון הפריע אבל הרגשתי טוב עם עצמי והרגשתי יפה היום אני לא רוצה לחיות יותר. מרגישה ריקה מבפנים. לא מפסיקה לבכות. כל יום כל היום. רק בדאון כל הזמן. לא צוחקת לא שמחה. פשוט כלום. לא מצליחה לצאת מהמצב הזה. פשוט לא רואה סיבה להמשיך לחיות ורק מחכה שאלוקים יקח לי את הנשמה ויגאל אותי מהסבל שאני נמצאת בו. אין לי שום רצון לראות אף אחד. לא אנשים לא משפחה לא חברים. פשוט בא לי להיעלם מהעולם. זהו רק רציתי לשתף שנמאס לי מהחיים האלה והכל תמיד הולך אצלי קשה ומסובך ושאני סובלת. הנפש שלי סובלת יום יום. כל יום שאני קמה אני אומרת למה ?עוד יום של סבל.
לא רואה איך יוצאת מהמצב הזה. עצות מישהו ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות