שלום, אני משרת בצה"ל כבר כארבעה חודשים. קשה יהיה לי להסביר את הגיהינום והיסורים שעברתי עד כה. אני משרת בבסיס פתוח ואני פשוט מרגיש שהחיים שלי נהרסו. כל יום אני מתעורר בשעה חמש וחצי בבוקר מתארגן ונוסע לבסיס וחוזר רק בשעה מאוחרת בערב. אני מרגיש כאילו כל חיי סובבים סביב זה, על משפחה חברים וזמן פנוי כבר ממזמן הפסקתי לחשוב. אני מרגיש כאילו השגרה הזו הורגת אותי, כל יום מרגיש לי כמו חודש. כשהלכתי לקב"נים חלקם הציעו לי להשתחרר וסירבתי וחלקם נתנו לי הקלות שאני מרגיש שלא עזרו. הייתי בלוחמה והורידו אותי, לא עזר, הייתי בחמשושים והעבירו ליומיות, לא עזר. אני מרגיש כבר אבוד ושהשנתיים וארבע שנשארו לי לא שוות את זה. הפיתוי של לקחת נשק באחת השמירות העתידיות ולסיים הכל פשוט גדול מידי. מה שווים חיי אם הם מתנהלים בסבל כזה? אני כבר בספק שעוד קבן יעזור ובטוח שאתקע פה לתקופה שנראת כמו נצח. אשמח לעצות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025