היי חברים יש לי חודש הבא טיול שנתי אני בכיתה יב וכולם מאוד מתרגשים לקראת הטיול הזה אומרים שהטיול האחרון הוא הכי כיפי כי נוסעים לאילת וזה.
ואני נורא נורא מתלבטת אם לצאת. האינסטיקנט הראשוני זה כן לצאת כדי לא לפספס את החוויה שלא תחזור. אני מפחדת מחרטות.
אבל מצד שני .. במצב אידיאלי היה לי קל להחליט... אם אני ריאליסטית אין לי כל כך את התנאים לזה. אני בודדה, בכיתה אין לי בכלל חברים.אפילו לא אחת/אחד. וזה לא שאני לא מדברת עם אף אחד, או מרחיקה את עצמי מרצוני, פשוט תמיד המצב החברתי שלי היה ברצפה.
וכן מחבבים אותי, בסך הכול כולם יודעים שאני ילדה טובה ויש לי תדמית טובה, אבל זה לא אמיתי, אני לא באמת קרובה לאף אחד. אין אף אחד בכיתה שאני יכולה להגדיר כחבר, אין לי קשר אמיתי עם אף אחד.
האמת שיש לי רק חברה אחת מכל השכבה אבל בדרך כלל זה מאוד חריג שייתנו לי לצאת עם הכיתה שלה.
אם אני בבית ספר לבד, אז זה לא ישתנה בקסם בטיול. אני לא מוכנה להיות 3 ימים לבד . לא מוכנה לעשות דבר כזה לעצמי. אפילו ברמה של הדברים הקטנים כמו ליד מי אשב באוטובוס, עם מי אהיה באוהל אין לי עם מי. אין לי ביטחון. אבל מפחדת נורא מפספוס וחרטה. שקלתי אולי לצאת למרות חוסר הביטחון החברתי.
מה דעתכם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות