אני אתחיל מזה שאני כואבת כאב אכזרי שלא מפרה מהנפש והגוף. אני מרוסקת עד בלתי נראית. ההורים שלי ואני בסיר לחץ קללות, אכזבות וחוסר הבנה. אני כרגע במצב נפשי שלא מאפשר יציאה מהבית ועצמאות, אני מתבודדת ומתסתגרת בחדר שעות וימים. כמעט ונעלמת לעצמי. כהות חושים, פחד, חוסר אונים ובעיקר חוסר תקשורת עם הסביבה קרובה. נאלמתי דום. החיים משכו אותי לקצה מסיים, שבו כני לא יודעת להתמודד. אין לי שמחה, אין לי מוטיבציה רק שיתוק של העצמי. אני פשוט מפחדת להמשיך את החיים, ומצד שני להפסיק אותם. גם כי אני לא יודעת איך. אף אחד לא מתעניין, זה רק אני המיטה והטלפון. דאגות דאגות ואובססיביות. יש רק מתחים ובריאות הנפש לא חוזרים אליי. הפגיעות הזו מתמשכת, יש לי בעיה. שלא מנסים לאבחן. אני חייבת תשובות. אני באמת לא אמשיך ככה. הסביבה רק מאיימת עליי,וחוטאת בלהאשים אותי בקשיים שלי. העובדה שאף אחד לא קולט או מבין את עומק החוויה הוא מזעזע. מקווה לצאת מזה בטוב בעה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות