אחרי שני מפגשים עם קבן הוא הבין שהמצב הנפשי שלי לא טוב בכלל... בעיקר בגלל הפרעת האכילה שלי
הוא שאל אותי אם אני רוצה להשתחרר או לעבור ליומיות ובסוף החלטתי יחד עם ההורים לנסות לעבור ליומיות ולראות אם המצב ישתפר :/
יכולתי להיות בגימלים נפשיים עד הפגישה עם הפסיכיאטר אבל מפחד להיות בבית יותר מדי בגלל הערות מצד ההורים וכדי לא לשקוע בדיכאון לגמרי... אז כרגע החלטתי עם הקבן לנסות להשאר בבסיס או לפחות חלק מהזמן אבל גם בבסיס לא טוב לי...
אם להיות כן, מפחיד אותי להשתחרר ולצאת לאזרחות במיוחד עם הפרעות האכילה שלי שקשה לי לתפקד איתן ומצד שני מרגיש חנוק מכל הכיוונים ושבמערכת הצבאית אף פעם לא יהיה לי טוב, גם ביומיות קלב עם כל הקלה אפשרית.
אמא שלי טוענת ששחרור על נפשי יביא להשלכות ויהרוס לי את העתיד והיא מתעצבנת ברמות כל פעם שאני אומר לה שזה חרטא.
מרגיש אבוד וחסר כיוון...
באמת יש לשחרור על נפשי השלכות כאלה כבדות?
והאם יש פה אנשים שעברו משהו דומה למה שאני עובר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות