היי אני ילד בן 16 לומד בישיבה דתית אבל לא תמיד נולדתי דתי לפני שההורים שלי ילדן אותי הם היו דתיים ואז נהיו חילוניים וילדו אותי וכשהגעתי לגיל 12 הם החליטו לחזור בתשובה עכשיו בתור ילד בן 12 לא הבנתי מה זה לחזור התשובה ואת כל מה שזה כולל בהתחלה זה היה נראה חדש ומעניין ובגלל שהייתי יותר צעיר הלכתי אחרי ההורים שלי על עיוור עזבתי את הבית ספר שלמדתי בו ועברתי ללמוד בישיבה התחלנו לשמור שבת וכל זה והעקרון כל מה שלהיות דתי כולל ישר שהגעתי לישיבה התחלתי להרגיש חרטה כל יום אנחנו מסיימים ללמוד בשעה מאוחרת ולומדים שם מלא מקצועות קודש שאין לי בהם שום הבנה אפילו לא בסיסית(רק שתבינו אני אפילו לא יודע את הסדר של החודשים העבריים) אני תמיד מרגיש שם שונה מכולם כי הם נולדו דתיים ואני לא ותמיד הרגשתי לא שייך אבל לא אמרתי על זה כלום עד כיתה ט שם כבר ממש הגעתי למחסה שלי שהייתי מדוכא מזה כל היום גם הייתי מטעצבן שם על מורים כי היו מתעצבנים עלי שלא באתי לתפילה וכאלו ובעיני שמכריחים מישהו ללכת לתפילה זה כפיה דתית שאני ממש לא סובל את זה כי אני בעצמי סוג של נהייתי דתי בלי בחירה (כמובן שלא כפו עלי אבל לא הייתה לי בחירה) בכל מקרה היה לי שיחה עם ההורים שלי וכמעט עברתי בית ספר והיו לנו הרבה מריבות וחולי אבל אני אף פעם לא מצליח להביא את עצמי להגיד להם שאני פשוט רוצה להיות חילוני ולחזור להיות כמו שהיינו לפני 4 שנים כי אני רואה כמה הם מאושרים שאנחנו דתיים אבל זה לשוט לא מתאים לי יש לי שתי אחיות גדולות שהן כבר היו באותה תקופה מספיק מבוגרות כדי להחליט להישאר חילוניות ובגלל זה ההורים שלי מאושרים שאני דתי אבל אני כבר לא יכול לסבול את זה והגעתי למחסה שלי התחלתי לא לשמור שבת בסתר לאכול לא קשר ובעקרון לעשות כל מה שעשיתי פעם בלי שההורים שלי יודעים מישהו יכול בבקשה לעזור לי עם המצב הזה ? כי אני לא יודע מה לעשות ואני לא רוצה לעשות צער להורים שלי כי אני רואה כמה הם שמחים שאנחנו דתיים בכל מקרה תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות