היי אני בשנה שלישית של לימודי סיעוד, אני אחלה בלימודים וגם קבלתי מלגות הצטיינות.
אני אוהבת לעזור לאנשים, להיות בשבילם, לטפל.
מאז שאני קטנה אני מתנדבת בארגונים של ילדים עם צריכים מיוחדים ומבקרת אנשים מבוגרים, ואני אוהבת מאד לטפל בילדים.
אני אוהבת ללמוד ואני גם טובה בזה.
בגדול להיות אחות זה אחלה עבודה בשבילי ואני חושבת שאני מתאימה.
אבל כשאני בהתנסיות ורואה את העבודה של הרופאים זה גורם לי לרצות להיות רופאה ולא אחות
אני דיי בטוחה שאני רוצה להיות רופאה
אני לא יודעת מה לעשות.
אני כבר בשנה שלישית, אני יכולה לסיים ואז לנסות להתקבל להסבה, שזה כולל השלמה של קורסים לפני כן, ואחר כך קבלה קשה מאד.
למסלול הרגיל אני גם יכולה לנסות להירשם, אבל אני לא יודעת אם אצטרך לעשות שוב פסיכומטרי כי הציון שלי לא גבוה מספיק(אני מקווה שאני מסוגלת ליותר מהציון הנוכחי שלי) ואז זה יקח עוד הרבה שנים.
אולי להפסיק עכשיו ולעבור ללימודי רפואה? אני מרגישה פספוס על ה3 שנים ואני לקראת סיום, וזה לא שאני לא אוהבת את העבודה הסיעודית,
אני פשוט רוצה גם לאבחן ולחשוב על טיפול מתאים.
אני גם מתלבטת אם זה שאני רוצה להיות רופאה זה אגו או רצון אמיתי.
יש לכם ידע בעניין, עצות, מחשבות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות