טוב אז ככה אני אתחיל ואומר שאני מאז ומתמיד הייתי ילדה שקטה וביישנית מופנמת נורא .
הייתה לי ילדות לא משהו …
אבא אלכוהוליסט ( בעבר הכה את אמא ונעצר ) ההורים רבים כל פעם ואז משלימים … זה נשמע רע אבל באמת שיש לי את ההורים הכי טובים שיש , הם תמיד שם בשבילי כשאני צריכה אבל בגלל כל השנים שהם לא הסתדרו הצטבר לי איזה שהוא כעס כלפיהם על זה שהם לא תמיד ידעו לראות אותי ואני אסביר …
כמו שאמרתי מקודם הם תמיד שם בשבילי אבל מרגיש שהם לא יודעים איך להיות הורים … כאילו הם תמיד משווים אותי לחברים שלי , לפעמים מפלים את אחד מאחים שלי או אותי , הם קרים .
בגלל כל המצב של ההורים ( הריבים ) רוב האחים שלי בצד של אמא וכי אני מחוברת לאבא אז תמיד אמא שלי מפרידה אותי משאר האחרים בתחושה שלי וזה ממש מכאיב לי . כאילו ראבק אני הילדה שלך …
כל פעם שיש ריב אני מפרידה מנסה להרגיע את
אבא ושאר האחים את אמא ( אל תשאלי למה הם לא מתגרשים כי אני לא יודעת - הם רצו אבל נראה שהם מפחדים מהלבד כי הם נשואים כבר 30 שנה )
פעם אחת היה ריב ופשוט אמא שלי אמרה לכי לאבא שלך גם ככה את משתפית שלו והיא ממש העליבה אותי היה לה פרצוף של נגעלת ממני ( אני כותבת את זה עם דמעות ) … זה משהו שתמיד יהיה חרוט אצלי אפילו כשעכשיו אנחנו קרובות .
האחים לא מסתדרים , יש שנאה גדולה ( לא ברורה )
אני תמיד בחרדות , אין לי בטחון בעצמי , אני לא סומכת על אף אחד ובגלל זה אני שומרת הכל לעצמי ( מה שהופך את זה לקשה יותר עבורי )
השאלה שלי היא מה אפשר לעשות במצב כזה אני מרגישה קרועה מבפנים , דברים מהעבר צפים לי בפתאומיות , גם בלימודים יש נפילה משמעותית מה שלא אופייני לי … אני מרגישה מנותקת מעצמי ומנותקת מהעולם .
יש תקופות אני שונאת את המשפחה שלי , לפעמים שונאת אפילו את האינטראקציה עם אנשים .
אני לא רואה את עצמי מנהלת קשרים עם אנשים לא רואה את עצמי בזוגיות לא רואה את עצמי מביאה ילדים לעולם בעתיד כשככה אני עם שריטות .
יש לי אישיות שמחה עם נשמה מתה …
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות