אני נמצאת במערכת יחסים עם חבר שלי שנתיים ביחד.
בהתחלה זה היה מושלם באופן קיצוני, הכל היה מדהים ולא היה לי שום ספקות
ככל שעובר הזמן אני מגלה בו צדדים שאני פחות אוהבת, אני מרגישה שהוא לא מעניק לי מספיק אהבה ושום תשומת לב, הוא אף פעם לא אומר לי שאני יפה, שאני חכמה או משהו שיכול להרים לי ולפרגן, הוא אף פעם לא אומר קורא לי בשמות כינוי ואף פעם לא אומר לי שהוא אוהב אותי- וזה פשוט שובר אותי מבפנים ברמה שאי אפשר לתאר
אני מרגישה בתוך המערכת יחסים בודדה ועצובה, אני מרגישה שכל מה שאני עושה יהיה לא בסדר, כשאני שולחת לו הודעות בווצאפ על מה שאני מרגישה הוא אומר שאני חופרת מידי וחוסם אותי בווצטאפ, אני בוכה ממנו ברמות קיצוניות כל פעם מחדש, כשאני מרגישה ממנו שהוא לא מתייחס אלי יפה הוא אף פעם לא רוצה לנהל שיחות ואם מנהלים שיחה הוא טוען שהוא תמיד צודק ושאני לא בסדר
הוא לא משתף אותי בתוכניות לעתיד שלו ופשוט מרגיש לי לפעמים שאולי הוא בכלל לא אוהב אותי? זה באמת כואב לי אבל אני אוהבת אותו מעומק נשמתי ואני מרגישה שהוא אוהב אותי רק כשהוא רוצה לשכב איתי, פתאום אז הוא מחמיא לי שאני יפה ושהוא אוהב אותי, אני לפעמים תוהה אם הוא מנצל אותי?
עם כל הדברים הרעים שאמרתי פעם הוא היה הבן האדם הכי אוהב, מפרגן, מצחיק ומרים ופשוט ככל שעובר הזמן אני מרגישה שאני לא מספיק טובה בשבילו, אני מפחדת להיפרד ואני מפחדת לדמיין אותו עם מישהי אחרת או לדמיין אותי עם מישהו אחר, אני מרגישה נורא עם עצמי ובאמת מרגישה שאני נכנסת לדיכאון ככל שהזמן עובר, כל פעם כשאנחנו נפגשים אנחנו רבים והריבים שלנו קיצונים, אני יודעת שאני צריכה להיפרד ממנו מצד אחד אבל מצד שני יש בי את התקווה שאולי דברים ישתנו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות