שלום לכולם, אני כל כך מתבאס שאני כותב את זה ומאוד מקווה שהשאלה תעלה. אז ככה, אני כבר כמה שנים מאוד בודד, עברתי הרבה מקומות ב4 שנים ואני עכשיו בכיתה יא, אני לומד בבית ספר שלי וגר בישוב שאני גר בו כיום מהחופש הגדול של לפניי כיתה י. אין לי חברים. רק ידידים. ברוב ההפסקות בבית ספר אני לבד וידידים שלי ניגשים אליי להגיד לי בוא תהיה איתנו או אתה בסדר או שאני תמיד יכול לשתף אותם ושהם פה בשבילי. אבל זה לא באמת חברים. הם אף פעם לא באים לדבר איתי . אף פעם לא באים להתייעץ איתי ולשתף אותי, אף פעם לא שואלים את דעתי, אף פעם לא שמחים לראות אותי, רק שלום שלום של שיחות חולין. אני כותב את זה בדמעות כי כבר נמאס לי לחיות ובא לי פשוט שהכל ייגמר. אל דאגה אני לא אעשה לעצמי כלום. אני מטופל אצל פסיכולוגית והיא הבן אדם היחיד שאני משתף אותו בהכל. אה ושכחתי אני גיי בארון ואני אוהב גברים גבריים. מה זה גברי בעיני. גברים חתיכים עם קול גברי, תחביבים של גברים, צורת דיבור ושפת גוף גברית. שימוש במונחים אח יקר/ אחשלי , נודר וכו. בקיצור סטרייטים. נשבר לי כל פעם הלב שאני רואה גבר חתיך וחמוד כי אני יודע שהוא סטרייט. הומואים הם או נשיים או שהם פשוט לא גבריים. אבל הומו שהוא באמת גברי אין דבר כזה וגם אם יש זה נדיר או שהוא סטרייט שהתאהב מאוחר בגבר. הפסיכולוגית שלי עוזבת את האיזור ואני לא חוב שאני ארצה עוד פסיכולוג/ית. אוף אני כל כך בודד בא לי בן זוג גברי שאני אוהב אותו ושהוא יאהב אותי ושאני אהיה איתו ושנתמוך אחד בשני. אני רוצה שהוא יהיה החבר הכי טוב שלי. אני לא אדם נשי, אני גם חושב שאני די גברי אבל עצם זה שאני גיי כנראה שאני לא גברי ואני יכול לחשוב על כמה דברים ובטח סטרייטים ימצאו בי עוד פאקים של למה אני לא גברי. הקול שלי לא ככ גברי למרות שכולם אומרים לי שהכל שלי בסדר. אני לא מבין בספורט ומפחד מכדורים כמו בחורה. אם כי אני כן אוהב כדורגל ולשחק פיפא. אני מאוד רגיש ובוכה בקלות. בתקופת הדיכאון שלי עכשיו יותר מהרגיל. אני אוהב מוזיקת פופ ורוב הזמרים שאני שומע הם זמרות. זה נשי בעיניכם ? אני כן מתאמן בחדר כושר, כן יש לי גם הרגלים גבריים. אני לא מדבר על עצמי כמו בחורה, לא מתלבש כמו בחורה, ורוב הידידים שלי הם בנים. אוף כל כך קשה לי. אני שונא בנות כי יש להן את אותו הטעם שלי ובנים מתאהבים בבנות ואני כאילו מרגיש איזו חיה שלא יתאהבו בה למרות שזה הגיוני כי הם הרגילים ואני השונות בטבע. כואב לי שכל גבר שמוצא חן בעיני הוא כל כל מקסים אבל הוא סטרייט. מדבר בצורה גברית כמו שאני אוהב ויש לו חברים בנים. אני גם יותר מתחבר לבנים כי אני גבר וזה הגיוני ( לא סובל מוחצנות ולא מתחבר לגברים נשיים). גם אני אומר אחי/אחשלי נודר. כוס עמק וכו, וזה בא לי טבעי לא כמו רוב ההומואים. אבל לא נראה לי שאני אמצע גבר שאני אמשך אליו ויאהב אותו ושזה יהיה הדדי. אני ממש לא רוצה להתפשר ולהיות עם גבר נשי.
בבקשה בבקשה תעלו את זה אני כל כך בודד אני עכשיו בוכה ונמאס לי להעביר את תקופת התיכון בבדידות מוחלטת וכל הזמן לקוות שילך לי. נמאס לי שאין לי עם מי ללכת למסיבות ולהכיר אנשים. נמאס לי שעד שכבר יש לי אומץ לגשת לגברים שמוצאי חן בעיני ואני רוצה לדבר איתם אני לא עושה את זה כי הם סטרייטים. ואין לי אף אדם שאני קרוב אליו. אני לא ככ בקשר עם אבא שלי כי חוויתי ממנו אלימות והתפרצויות זעם , הוא מטופל גם אבל חיים באותו בית. ועם אמא שלי ואחיות שלי הקטנות הקשר הוא משפחתי בקטנה כזה. עוזרים אחד לשני , משתפים וכו. אבל אין לי אדם שהוא ממש ממש קרוב אליי שאני נורא נורא אוהב ושהוא גם נורא אוהב אותי ורוצה להיות איתי. תודה רבה לכל מי שקרה !!!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות