אספר לכם רקע קצר עליי ואז מה שקורה איתי,
התגייסתי באוג 20 הייתי בלוחמה ונפצעתי בקרסול במקביל התחילו לי בעיות נפשיות,דיכאון ולמצב של נטיות אובדניות.
אחרי מפגשים רבים עם הקבן נותרתי ללא מענה ואז בעקבות הפציעה עברתי לתפקיד יותר קל עובד משמרות שבוע שבןע. במשך כל השנה האחרונה היה לי סוג של פוסט טראומה מהדיכאון והיה לי חוסר איזון הורמנלי בגוף ואז אחרי שבצעתי את הניתוח בקרסול זה הוחמר לי הייתי ברם 2 וביקשתי קבן ששם אחרי מפגש אחד היא הפנתה אותי לפסיכיאטר. הפסיכיאטר קבע שיש לי ציקלותמיה ורצה לשחרר אותי מהצבא. סירבתי מהרבה סיבות ובעיקר מהפן שאני עובר שיקום רפואי בעקבות הניתוח וגם חשבתי שבעקבות הפרופיל החדש ובעקבות הניתוח יהיה לי שירות קל יותר בבסיס פתוח.
הוא קבע לי פרופיל 45 נפשי עם תש 2. סיימתי סיפוח השבוע מרם 2 אחרי 4 חודש(עדיין סובל מכאבים בקרסול) וגיליתי שאני הולך להשתבץ בבסיס סגור. עוד פעם התחילו לי חרדות ולחצים בחזה אני באמת כל היום חושב רק עלזה וזה מכניס אותי לדאונים מטורפים בשבוע האחרון המצב הנפשי קשלי הדרדר ממש ואני כבר לא רואה תקווה, אני מוציא את הכעסים שלי על המשפחה שלי ובוכה עכשיו בחדר כי אני באמת מתוסכל מהמערכת אני לא יודע איך אני ממשיך עם החיים שלי ירד לי כל החשק לחיים אחרי שחשבתי שעברתי כביכל את התקופה בקשה שהייתה לי זה חוזר שוב והפעם יותר גרוע.
אני באמת מקווה שמישהו במערכת הזאת יעזור לי כבר, כי רע לי וכואב לי החזה והדבר היחיד שאני מתעסק בו זה איך אני אשרת בבסיס סגור עכשיו ואני מוציא את הכעסים שלי על ההורים והחברים שלי ואני סך הכל רוצה לסיים שירות בכבוד, אבל כרגע אני לא רואה איך אני ממשיך בחיים שלי כרגע.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות