היי לאנשים הטובים של askpeople. אני בצבא כרגע כבר 8 חודשים. 8 חודשים יותר מדיי.
אני רוצה לצאת לקצונה ויש לי את היכולות הרלוונטיות, אבל יש אנשים בעם ישראל שפשוט לא שווים את הבעירה שלי להתקדם בדרגות ולהגן על המדינה.
כשאני חוזר הביתה אני הולך תמיד הביתה לתכנת או לשחק במחשב, אף פעם לא הייתי במסיבה או בבר ומעולם לא שתיתי או עישנתי. אני לא מהנגררים ולמעשה אף פעם לא הייתה לי את ההזדמנות להיגרר - כי לא ישבתי עם חברים אף פעם.
רק בשנה האחרונה יצא לי לחשוב על זה לעומק... כמה הזוי זה שאין לי חברים.
יצא לי פעם לדבר עם מישהו והוא ממש התפלא לשמוע שאף אחד אף פעם לא אמר לי מזל טוב ביום הולדת חוץ מאמא שלי, שלא לדבר על לחגוג עם חברים. אף אחד לא יודע ולא אכפת מתי היום הולדת שלי, שזה תמיד היום שאני יושב ובוכה בו את החיים.. מה שכן גורם לי להוציא חיוך זה שאני קרוב בשנה אחת למוות.
יוצא לי לדבר עם המון אנשים שיחות ארוכות אבל אף פעם אף אחד לא לקח את החברות מחוץ לש"ג, אני במשך שנים רואה בסטורי "חברים" שיוצאים למסיבות ונהנים עם חברים ואיתי אף אחד לא מנסה בכלל לתקשר...
תמיד חששתי שזה יהיה אותו דבר בצבא אבל גם בצבא זה בדיוק אותו דבר - אני אוויר.
כל אני חושב על הבדידות הנוראית הזאת. אני נראה טוב ומתכנת במקצוע.. למה רק לי אין באמת חברים? למה כל כך קשה למצוא מישהו שיגיד לי מזל טוב ביום הולדת ונוכל לצאת ביחד?
למה כולם מתרחקים ממני למרות שלא עשיתי לאף אחד כלום?
יש לי יכולת שיחה והקשבה, יש בי פאקינג ארסנל שלם של תכונות לחיים והכל מתבזבז עם כל יום.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות