אז ככה, הסיפור ארוך
לפני שנה פחות או יותר אחרי הטירונות והקורס הגעתי לבסיס סגור ששם התחילו לי הפרעות אכילה שהלכו והחמירו יחד עם חרדות קשות והמצב הנפשי שלי ככלל הדרדר משמעותית.
אחרי שתי פגישות אצל קבן הוא הציע לי להשתחרר או לעבור ליומיות מקלות ולהתחיל טיפול פסיכיאטרי, לאחר מכן ראיתי פסיכיאטר, התהליך היה ארוך ומייגע ובסופו לפני כמה שבועות עברתי לבסיס קלב עם התנאים הכי מקלים שיש
החרדות וההפרעות אכילה עדיין קיימות ומקשות עליי ובכלל המצב הנפשי שלי במסגרת הצבאית ירוד, ולאחרונה יצא לי לחשוב שאולי המסגרת רק מפריעה לי בתהליך ההחלמה... אבל אני מרגיש שאני לא במקום להתלונן בגלל התנאים הקלילים שאני משרת בהם.
נשארה לי עוד שנה וחצי לשירות, היום נפגשתי עם הקבנית החדשה שהתרשמה שהמצב רע ולפי דעתה אני צריך להשתחרר, חשבתי עם עצמי ולמרות הפחד משחרור יש לזה הרגשה משחררת שאני חושב שיכולה לעשות לי טוב.
אמא שלי הגיבה בצורה לא נעימה בלשון המעטה כשסיפרתי לה והיא מתנגדת לגמרי לשחרור.
מה דעתכם? להשתחרר או להמשיך ביומיות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות