שלום.
אני בן 24. כרגע סטודנט באונ' העברית וגר בירושלים במעונות.
אני מרגיש שיש המון בעיות בבית ואני לא מצליח להתרכז כמו שצריך בדברים שלי. עם זאת אני לא מעוניין לחזור הביתה- שם אני ממש לא מצליח ללמוד ולעשות כלום וכל הזמן טרוד.
מה שקורה בעיקר זה שסבא וסבתא שלי בני 88 במצב לא משהו. לא דמנטיים ממש עדיין אבל אולי בדרך לשם. גם פיזית כבר לא ככ טוב. סבתא על כסא גלגלים וסבא עם הליכון. הם נורא קרובים אליי אז קשה לי לראות את זה. עכשיו יש להם מטפלת אבל חוץ מזה הם די לבד. אמא שלי באה וגם אח שלה וכשאני במרכז אני מגיע. גם עוזר להם פה ושם.
הבעיה היא שכל הזמן אני חושב עליהם ומרגיש רע שכך הם חיים. בנוסף יש יום בשבוע שהמטפלת בחופש ותמיד יש בעיות. כשגרתי במרכז הגעתי לשם אבל אני עכשיו לא שם. תמיד אני מרגיש שאני מפקיר אותם. אמא שלי יכולה לרוב לבוא אבל לא עושה זאת כי חם לה וסבא לא מוכן להדליק מזגן כי קר לו. יש ביניהם מערכת יחסים די מתוחה גם.
חוץ מזה אבל במידה פחותה יש בעיות לאח שלי שבצבא. הוא היה בקרבי סבל וירד לתומך לחימה אבל מקבל תפקיד שהוא לא רצה. כרגע הוא עוד לא התחיל אבל אני יודע שהוא עלול לסבול. וגם ההורים שלי גרושים אז לאמא שלי יש המון סטרס והמצב הכלכלי שלנו לא משהו.
כל החבילה הזאת בצירוף הרבה ייסורי מצפון וזה שגם אני מתפקד כשאני מגיע כנהג של אמא שלי שלא נוהגת עושה לי רע ומקשה עליי להתרכז. אני המון בשיחות עם סבא וסבתא ומנסה לסדר דברים מרחוק אבל לרוב לא מצליח. אני יודע שלא משנה מה כשהם ימותו אני ארגיש שלא הייתי שם מספיק. מרגיש שאולי אני צריך להקריב את החיים שלי עבורם אבל זה קשה לי מדי.
אני יודע שזה כבד אבל איך אפשר להתמודד עם כל זה? אני גם חושש שמטבע הדברים המצב שלהם רק יורע ונגיע למראות מזעזעים. היה לי סבא שנפטר כשהייתי קטן ובשנים האחרונות לחייו הוא לא ממש היה בן אדם. הייתי אז קטן מדי כדי להבין ולעכל את זה אבל היום זה עשוי לשבור אותי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025