אני לומד משפטים. התחלתי ללמוד כאן בישראל בסוף 2020 בגלל שלא הייתה לי ברירה. הייתי כבר בן 26 ורציתי להתחיל לימודים ולא לחכות, ולא הייתה אפשרות לצאת מהארץ בגלל הקורונה. אף אחד גם לא יכל לומר כמה זמן זה יימשך, ולכן החלטתי לנצל את הזמן ולהתחיל ללמוד פה. בחרתי משפטים כי זה עניין אותי, אבל כשהתחלתי את הלימודים כבר לא ממש התלהבתי. סיימתי את הסמסטר הראשון, והמשכתי לשני. כשסיימתי את השני, נפתחו הגבולות ויכלתי לעזוב את המדינה, אבל אחרי הרבה התלבטויות החלטתי להישאר כדי לסיים את מה שהתחלתי. כי זה לא שמישהו מחכה לי שם - אין לי דרכון אירופאי כרגע, אני לא מתקבל מיד ללימודים שם - זה ייקח זמן. ופשוט המשכתי פה עוד שנה. עכשיו אני רגע מלהתחיל שנה ג' ואני מרגיש שבגלל הסיפור של הקורונה פספסתי את ההזדמנות שלי ללמוד במדינה אחרת. אני לא אשאר פה, אבל אני לא יודע אם אוכל להתחיל ללמוד אחרי גיל 30. אני ממש כועס ועצבני מזה, ובא לי לעזוב את הלימודים כאן עכשיו וללכת, אבל אני כבר בסוף שנה שנייה ונשאר לי רק שנה וחצי לסיום, וכנראה שאשאר בסוף. אין לי פה חברים והקשר שלי עם המשפחה לא טוב, ובאמת רציתי ללכת למדינה אחרת (לא אציין את שמה), אבל מרגיש שזה נלקח ממני. בגלל שאני לומד משפטים יש חשש שהתואר הזה תמיד יתקע אותי בישראל כי בישראל אפשר להצליח בזה הכי טוב כי זה משפטים מישראל ויש חשש שזה יגרום לי לרצות לחזור חלילה. בנוסף אפשר להשתמש בזה במדינות מסוימות בלבד ואני לא אוהב שמכווינים אותי ולא נותנים לי לבחור לאיזה מדינה ללכת. הרצון להמשיך את הלימודים ולסיים אותם נובע מההבנה שלא כל דבר בא בקלות ומפהחד להיות מובטל או הומלס. אם אני אסיים את הלימודים הסיכוי שלי להיות אחד כזה יורדים משמעותית. אני לא יודע מה לעשות ואני לא יודע מה עדיף. הפחד הכי גדול שלי הוא שבעתיד ההגירה למדינה אחרת תהיה יבשה ולא כמו שרציתי שתהיה, ושאולי אני חלילה עלול להתרגל לחיים פה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות