הוא נפרד ממני ואני רוצה לדבר איתו אבל מפחדת שהוא לא רוצה קשר יותר, מה לעשות?

אז ככה סיפור רקע..
בגיל 14 הכרתי את האקס שלי והתחברנו בשניה , הפכנו לזוג אחרי חצי שנה של קשר והמון אהבה והיינו ביחד שנתיים עד שנפרדנו לפני שנה. בפרידה הזאתי לקחתי את זה מאוד מאוד קשה ולא הפסקתי ליצור איתו קשר ולבכות לו ובגדול הייתי מאוד רעילה ואובססיבית.
איכשהו אחרי חודשיים וחצי הוא החליט לתת לזה שוב צ’אנס, ועם קצת קושי חזרנו לזוגיות, זה היה בדצמבר האחרון.

בהתחלה היה די טוב אבל הבעיות שהיו בפעם הראשונה חזרו על עצמן ואף יותר גרוע, וזה התדרדר בחודש האחרון של הקשר עד שהחלטנו להיפרד שוב. מאז עבר חודשיים, ושוב אני בחשבון נפש עם עצמי ואומרת לעצמי איזה מפגרת את. אני כל הזמן הנחתתי הכל עליו ותמיד מבחינתי הוא היה הסיבה שנפרדנו אבל למען האמת לצערי יצא לי לעבור על שיחות מהימים שלפני הפרידה עד הפרידה עצמה והבנתי שרוב המצב הזה קרה בגללי.. הייתי מאוד ילדותית, תוקפנית, אובססיבית.. אני מוצאת את עצמי מסתכלת על השיחות וכועסת על עצמי מאוד. הוא נפרד ממני אבל הוא בהתחלה לא ממש רצה בזה ורק שיתף אותי בדעות שלו שהקשר לא מסתדר אבל שהוא ממש ממש אוהב אותי ורק מלהסתכל עליי זה הופך לו הכל בשניה. ואני כמו סתומה רק תוקפת ורבה איתו..

אני מרגישה שהוא כבר במקום אחר, ומאז דיברנו כמה פעמים על הפרידה והוא אמר שמבחינתו כבר אין על מה לעבוד אבל שאי אפשר לדעת לאן החיים יכוונו אותנו בהמשך. חשוב לי לציין שהוא לא ילד של משחקים והוא באמת אמיתי עם הדברים שהוא אומר. מאז הפרידה לא באמת היינו בנתק אמיתי, בחודש הראשון בעיקר בגללו, ובחודש האחרון זה בגללי. אני לא הפסקתי להציק לו ולריב איתו ולבכות לו ולרצות להיפגש.. לא עזבתי אותו בשקט. ואנחנו כבר שבוע לא מדברים (שבוע וחצי זה הכי הרבה נתק שלנו אי פעם.. אז זה די נחשב הרבה בשבילנו) וזה כבר הספיק לי להבין את הבעיה שלי. אני ממש אוהבת אותו וממש בא לי שהוא ידע שאני כבר לא כמו שהתנהגתי ושהוא לא אשם בקשר הזה כי כואב לי שהוא איפשהו ירגיש ככה. אבל מצד שני לא רוצה ליפול עליו שוב ולגרום לו להרגיש שאני עדיין מתעסקת בזה…
אני אוסיף שהוא יודע שאני בכללי במצב נפשי לא כל כך טוב בגלל דברים שאני עוברת בבית ועם החברות , והוא שלח לי הודעה לפני יומיים שהוא לא רוצה להפריע לי אבל שחשוב לו מאיך שאני מרגישה ושהוא לא שוכח אותי וחושב עליי כל יום, אבל תמצת את ההודעה מאוד מהר ולא נוצר שיח, רשמתי לו תודה ושהכל בסדר איתי והוא לא ענה.



אני חצויה מאוד. מצד אחד אני חושבת שכדאי לי לנצל את זה שאנחנו לא בנתק תקופה ממושכת אז אפשר לסגור מעגל , ומצד שני אולי בכלל הוא לא במקום הזה ולא חושב בכלל על כל עניין הפרידה ומה שהיה ביננו ואני סתם אשפיל את עצמי? אני גם מפחדת שהוא בחיים לא ירצה לחזור ושהוא יזכור לי את ההתנהגות הזאתי ושעם הזמן הוא פשוט עוד יותר ועוד יותר לא ירצה את הקשר הזה. מה לעשות? ואם כבר ליצור איתו קשר, בעוד שבוע יש יום הולדת לחבר משותף שלנו ואני אראה אותו שם, אולי עדיף לבקש ממנו לדבר אחרי היום הולדת פנים מול פנים?