שלום לכולם, לכאורה במחשבה ראשונית שאני מסתכל על פרטים יבשים בסיטואציה שלי - נראה כי כל אחד אחר היה מוכן להתחלף איתי אך אני מת מבפנים.
שנרשמתי ללימודי הנדסת חשמל ידעתי שזה יהיה קשה מנשוא, שמעתי אחרים, שמעתי סיפורים על חרדות, לחץ, פחדים, מרצים רעים ועוד. תמיד אמרתי לעצמי - אוקיי ארגיש את זה שנה ראשונה ובטח אנצח את זה.
השנה הראשונה עברה - מלאה בחרדות, לילות ללא שינה ירידה במשקל אבל בתוצאה הסופית, סטודנט מצטיין עם ממוצע מעל 90. ההצטיינות לא מעניינת אותי, שקלתי לעזוב בין השנה הראשונה לשנייה.
החלטתי שאני נותן עוד הזדמנות, והשנה השנייה עברה גם כן היא, קשה יותר מהראשונה ! מלאה בחרדות מרצים פשוט משוגעים יחס מזעזע מכל כיוון פשוט מלחמה , אתה מול כל העולם שיורים עליך פיזיקה ומתמטיקה מכל כיוון. אומנם גם בשנה זו קיבלתי הצטיינות אך הכל נובע מהחרדה להיכשל.
בלי לשים לב אני מתחיל את
השנה הרביעית, החרדה לא פחתה, מפחד פחד מוות מכל מיני קורסים שעליי לעשות. ההצטיינות לא מעניינת אותי. אני פשוט מרגיש שהלימודים שינו אותי. אני חרד מכל דבר, חסר ביטחון.
השתלבתי בתעשייה בשנה האחרונה. חברת הייטק מהגדולות בעולם. אך אני מרגיש שאני ככ חלש כאן, שהם לא מכירים אותי, את היכולות שלי. וכל זה מהחרדה של הלימודים, הפחד לפספס מילה ממרצה ? באה לידי ביטוי באופן הזוי בעבודה. הפחד לא לעשות תרגיל כמו שצריך? באה לידי ביטוי בעבודה - פאקינג בשביל להצליח צריך לטעות אז למה אני עם דופק וזיעה מהבוקר עד הערב ?
אני אסיים את הלימודים זה כבר לא שלב להתחרט. אבל מה שמעניין אותי זה האם החרדה תעבור ? האם אחזור לאדם החזק והאמיץ שהייתי לפני כ 3 שנים ?
במבט לאחור בחיים לא הייתי מתחיל את התואר הזה. כסף לא מעניין אותי, הלכתי לזה כי זה עניין אותי ואתגר אותי. כיום אני בורח מאתגרים, אני מתעסק כל היום בלברוח.
אשמח לטיפ, עצה או סתם אמירה, מה דעתכם ? אחזור לעצמי או שהחרדה שינתה לי את האופי ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות