אני בזוגיות ראשונה שלושה חודשים, אני כל כך אוהב אותה, והיא אותי, וטוב לנו ביחד, והיה לנו קשר בריא ופתוח וכנה. אבל לפני כמה ימים עשיתי מעשה שלא יעשה. בקצרה, הייתי כמעט משוכנע שהיא הולכת להיפרד ממני וזייפתי פגיעה עצמית כדי להראות אכפתיות, (אגב, לא חשבתי על זה שזה גם עלול להיות בשבילה בעייתי להיפרד כי היא תפחד שאני אעשה משהו) אני לא יכול להביע עד כמה אני מתחרט על זה, אני יודע עד כמה זה טיפשי, ואני לא מטורלל, אני לא אובדני, אני יודע כמה חוסר מחשבה צריך בשביל לעשות את זה, ואני לא מהאנשים שמתאים להם לעשות את זה, ובאמת, עשר דקות לתוך ההצגה (אם כי, יש לציין, אחרי שהיא כבר התחילה ללכת הביתה, כי מן הסתם, היא לא ידעה מה לעשות עם עצמה) התוודיתי שאני משקר ומקשקש והתנצלתי, אמרתי שאני לא יודע מה עבר לי בראש ושאני מבין כמה טיפשי זה וכו. הבעייה היא, אחת גדולה לפחות, היא שריסקתי את האמון, וגם, בגלל שזה הגיע משום מקום, ובלי ממש סיבה, וזה לא מתאים לי, היא מרגישה (בצדק) שהיא לא יכולה לדעת אם אני אעשה עוד דברים שלא מתאימים לי משום מקום, למשל ארביץ לה. אני מצידי, יודע שעשיתי מחדל הזוי, ברמה של פעם בחיים, ושום דבר דומה לא יקרה לי שוב אף פעם, באף מערכת יחסים. אבל בגלל שהאמון כל כך נפגע, ובגלל שזה לא דבר שאפשר להוכיח, היא לא מאמינה לי, ולכן אני חושב, שצעד הכרחי לתיקון מערכת היחסים הוא שחזור האמון, וכמה שיותר מהר. אבל אני צריך עזרה, כי חוץ מלחכות ולא לשקר, אני לא יודע איך עושים את זה, ובאינטרנט בכל אתר כתוב משהו אחר.
חשוב לציין, שמאז המקרה, נפגשנו ודיברנו עליו, ואחרי זה גם התנהלו כמעט כאילו לא קרה כלום, אפילו התנשקנו, אבל זה לא עניין סגור, פשוט הצלחנו להדחיק אותו קצת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות