היי,
אני וחבר (בן 24) שלי כבר 10 חודשים ביחד, אוהבים אחד את השני מאוד ורואים עתיד ביחד ו80% מהזמן הכל בסדר. יש כמה נקודות שהייתי רוצה לדעת אם יש מה לעשות איתם ואני צריכה פשוט לקבל אותם או שבאמת משהו פה לא תקין:
לפעמים הוא מתנהג כמו ילד קטן. אבל באמת, נגיד אני אומרת לו משהו והוא פשוט יחקה אותי כזה כמו שילדים עושים. או שלמשל נשב לארוחה עם המשפחה שלו והוא יהיה בטלפון כל הארוחה (כשדיברתי איתו על זה הוא בכלל לא הבין מה לא בסדר בזה, עד היום). לפעמים הוא "מציק" לי, קורא לי בשמות, הכל בהומור ובצחוק כמובן אבל זה באמת מרגיש לי סופר ילדותי. לפעמים אני מדברת איתו ומרגישה שהראייה שלו של דברים וסיטואציות מאוד ילדותית, מצד שני, אני מאוד מאוד בוגרת לגילי, אולי יותר מידי, ואולי אני ה "לא בסדר" שבוגרת יותר מידי.
נקודה נוספת שאולי קשורה לילדותיות זה עניין של חוסר הגיינה. הוא יכול לא לצחצח שיניים כמה ימים אם אני לא אזכיר לו, בכל מקרה לא פעמיים ביום כמו שצריך זה בטוח. יכול לא להתקלח כמה ימים, לא להחליף תחתונים וגרביים ולשים אותם כמה ימים (והוא עובד בעבודה שהיא פיזית בחלקה). כל הרגליים שלו פטריה והוא לא מטפל בעצמו. בכללי כשיש לו משהו הוא לא מטפל בעצמו, או שיטפל אחרי הרבה מאוד זמן וקצת נמאס לי לרדוף אחרי זה. אני לא יודעת אם זה יותר מגעיל אותי או פשוט מוזר לי שלא לימדו אותו בבית דברים בסיסיים כאלה.
אני כן אציין שהוא אוהב אותי מאוד ומאוד מעריך, ויש לנו המון דברים במשותף ובסך הכל טוב לנו ביחד. אני פשוט ממש מפחדת שזה דגלים אדומים שבעתיד יתנקמו בי. אני לא רוצה להיפרד ממנו, אני לא מוותרת בקלות, אני מניחה שהשאלה שלי היא האם אפשר לשנות את זה? ואם כן איך? כבר אמרתי לו כמה פעמים על עניין ההגיינה, שזה לא בריא לא להחליף תחתונים וגרביים וגם לגבי השיניים אבל וואלה אני הבת זוג שלו ולא אמא שלו ואני ממש לא צריכה להזכיר לו ולהציק לו בנושאים כל כך טריוויאלים. אשמח לכל עצה.
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות