אני וחבר שלי חוגגים 3 שנים עוד כמה ימים ואני פאקינג מותשת.
אתחיל מזה שאני אוהבת ומאוהבת בבן זוג שלי ובחיים לא הרגשתי אהבה כזאת אך זה לא נראה כאילו זה הדדי.
אני אולי מחפשת ורוצה משהו שכנראה בחיים לא יקרה ובגלל זה הייתי חייבת להתייעץ.
אני וחבר שלי הכרנו בצבא ובגלל ששירתנו ביחד היינו יחסים תקועים ״אחד בתחת של השני״ במשך כמה חודשים טובים .. אחרי שסיימנו תשירות המשכנו להתראות ולראות אחד את השני יחסית הרבה ואולי כבר אז נמאס לו מלהיות בחברתי? בקיצור..
הגיע שלב שהוא ביקש שניקח יותר ספייס.. הגיוני בסהכ כי גם אני לא בן אדם שאוהב יותר מדי קטשיות ויותר מדי ״ביחד״.
מאז המצב רק התדרדר..
אחרי שנה וחצי של זוגיות בערך הייתי צריכה לבקש ממנו שיראה יותר חיבה שאולי יתקשר אליי הוא בעצמו ולא רק אני
שירשום לי הודעה פה ושם (שוב לא כל היום.. אבל הוא לא רשם לי בכלל.. אלא רק הגיב פה ושם למה שאני רשמתי לו בווצאפ)
לא הציע להיפגש אלא רק אני הצעתי .. לא רצה להגיע לבית שלי ״מרגיש לא בנוח להיןת בבית שהוא לא שלי״
אלא רק אני הגעתי לבית שלו (למרות שגם לי לא נוח אצלו .. מן הסתם כי זה לא הבית שלי אבל אני מוכנה לעשוצ אצ זה בשבילנו כי אני אוהבת אותו..)
דיברתי איתו על זה אלפי פעמים באמת וכל פעם הוא התעצבן בכלל שהעלתי תנושא והוא אמר שזה ישתנה ו..כלום לא קרה..
כרגע זה הגיע למצב שמאז היום הולדת שלי שזאת הפעם היחידה שהוא הסכים להגיע לבית שלי הוא לא היה פה כבר 8 חודשים..
ולדעתי בשבילו זאת פחות בעיה מבחינת ניידות כי הוא עם רכב ואני בלי וזאת נסיע של 40 דקות שאני מוכנה לעשות כל פעם כי אני מתגעגעת אליו אבל כנראה שזה לא המצב בשבילו
בקיצור
אני מיואשת ומותשת ולא יודעת מה לעשות כבר ואיך אפשר לפתור את זה
סורי על החפירה ניסיתי לצמצם את הסיפור כמה שאפשר:)
תודה:)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות