בעלי טרח כבר כמה פעמים בשעת ריב להגיד שההורים שלו לא מחבבים אותי ושכל הזמן הוא תקוע בינינו - גבר אמור להיות לצד אשתו לא משנה מה ואני מרגישה כל הזמן תחושה של ניכור מהם, בקושי מדברים איתי כשאנחנו אצלם (פעם בשבוע בשישי או שבת) אני תמיד מנסה לעזור להם עם הכלים ומכבדת אותם אבל הרוע והקור פשוט נוטף מהם.
אבא שלו בקושי אומר לי ''שלום''.
לא נעים לי ללכת אליהם ובעלי מאוד קשור למשפחה שלו, כל דבר הוא מערב אותם
בתקופה האחרונה היו בנינו הרבה ריבים ואי הסכמות, אני לא אתפלא אם סיפר להם על המגרעות שלנו, וטוען שאני מרחיקה אותו מהמשפחה אני לא מבינה איך הרי אנחנו כל שבוע אצלם!
בחודשים האחרונים הוא כל הזמן מטיח בי שאני תלותית ואובססיבית אליו- הוא רוצה לצאת פעמיים-שלוש עם חברים שלו וחוזר שתוי הביתה.
אמרתי לו שמבחינתי זה המון לגבר נשוי ואיפה זמן האיכות שלנו ביחד?
מה הבעיה לצאת פעם בשבוע עם חברים ופעם אחת בזוגות כולם?-מתגונן כלפיי, ואומר שאני ''חולת שליטה''
אף פעם לא הייתי בסיטואציה כזו שאני צריכה להשתוקק לתשומת לב, חום, הכלה ואכפתיות מהפרטנר שלי.
ניסיתי לדבר איתו אבל הוא לא קשוב ואין עם מי לדבר- התעייפתי זה כמו לדבר לקיר אטום.
אני תוהה האם זה אמור להיות ככה? אני מתחילה להרגיש כל פעם תחושת אשמה שאני לא בסדר ומתוסכלת. אנחנו ללא ילדים וכבר אני מרגישה בדידות נוראית בזוגיות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025