בשנת 2020 הייתי צריך להחליט מה ללמוד ואיפה. לצערי לא יכלתי לעבור מפה למרות שכבר תקופה די ארוכה אני חושב על כך, בגלל הקורונה. לכן, התחלתי ללמוד בישראל. התחלתי ללמוד מקצוע שדי קושר אותי לישראל ולא ממש מקנה לי אפשרות תעסוקה במדינת היעד (זה מה שיכלתי ללמוד באותה תקופה ולא רציתי לבזבז את הזמן).
עכשיו אני בשנה שלישית ונשארה לי עוד שנה. אני ממש מתחרט על זה שאני בישראל ולומד פה. לפרוש עכשיו זה יהיה מוזר. מבחינת עצמי זה יהיה מוזר כי הבטחתי לעצמי שלא משנה מה אני לא אפרוש, במיוחד כי לימודים עבורי הם לא דבר מובן מאליו מהמקום ממנו אני מגיע, ונראה לי די הזוי לזרוק אפשרות כזאת לפח. מצד שני אני רוצה לעזוב, וכנראה שזה לא יועיל לי במדינת היעד.
מה שכן, הלימודים האלה יכולים להיות יעילים במדינה אחרת ממדינת היעד, מדינה שלא ממש מתחשק לי לעבור אליה.
אני מוצא את עצמי די בעצב ובבלבול נוכח המצב. אני לא שלם עם הישארות בלימודים וסיומם, ואני לא שלם עם פרישה, ובעיקר כועס ומתוסכל שלא עברתי לשם קודם ושאני לא חי שם. כל יום שלי בישראל זה סבל. מילא אם הייתה לי מטרה בסוף, אבל אני שואל את עצמי, אם המטרה היא רק לסיים את הלימודים ובסוף לא אוכל לעסוק בזה ואצטרך ללמוד עוד פעם משהו אחר(אחרת אעבוד בעבודות זבל!), אז אני שואל את עצמי - בשביל מה כל ההשקעה הזאת? בשביל מה להקיז כל כך הרבה כוח, אנרגיה ומשאבים, ועוד להיות במדינה שלא טוב לי בה(כאן).
אני מבולבל ואובד עצות. מה דעתכם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות