היי,
אני בת 21 וסימסטר א׳ בתואר מדעי המחשב. מעולם לא הייתי מאוד מאוד ריאלית/התעניינתי במחשבים אבל הלכתי לתחום מכמה סיבות: חיפשתי אתגר בחיים, חיפשתי מקצוע שאפשר להתקדם בו ולעסוק בו גם מח״ול (אני מתכננת לעזוב את הארץ) ואין מה לעשות גם הפן הכלכלי היה שיקול בבחירה שלי.
אני כבר לקראת סיום סימסטר א׳ ואני לא מרגישה שאני מאושרת בתואר.
דבר ראשון הגעתי בלי ניסיון ולימדו אותנו בצורה גרועה שאני לא מרגישה שבאמת למדתי משהו, אני הולכת להרצאות ומאבדת את המרצה תוך כמה דקות, אני לא אוהבת את האנשים (מרגיש שכולם וגם אלו ש״חברים״ אחד של השניה רק מנסים להתחרות וכולם לחוצים מאוד ומלחיצים אותי) ועד לאחרונה הייתי מסוגלת ללמוד כל היום אבל היה לי שבוע דיי גרוע שפשוט לא הייתי מסוגלת ללמוד בו בכלל.
כולם לחוצים, תקופת המבחנים מתקרבת, לומדים בבית עד שתיים בלילה שבאותו יום למדנו עד 20:00 ולמחרת גם לומדים... ואני שאנטי באנטי (אציין שהמצב היה הפוך עד לפני שבוע ולמדתי כמו חמור).
אני רואה את עצמי בכלכך הרבה מקצועות אחרים אבל באמת שעשיתי פסיכומטרי 5 פעמים בכדי להתקבל ועבדתי ככ קשה להשלים פערים במתמטיקה שלפרוש עכשיו מרגיש לי לא נכון.
יחד עם זאת, הפחד הכי גדול שלי זה לעבוד במקצוע שאני לא אוהבת.
אני מדמיינת את עצמי בתור הרבה מקצועות (למשל עיצוב פנים, דברים שבח״ול תהיה לי פרנסה בשפע אבל בארץ בקושי) ובאמת מרגישה בצומת דרכים.
עצות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות