בדיוק סיימתי קורס של חודשיים לאחר כחודש טירונות, אני כבר שלושה חודשים בצבא ומחר עומדת להתחיל את השירות הסדיר שלי. היציאות הן חמשושים, בבסיס רחוק מהבית.
תפקיד לא שגרתי בכלל, אמור להיות מעניין ולא ישיבה במשרד כל יום כל היום
תמיד הייתי ילדה לחוצה מאוד מאוד ורגישה מאוד אבל מאז שהתגייסתי אני לא מסוגלת להפסיק לבכות. כל מוצ"ש אני בחרדות לקראת השבוע ובוכה כל הלילה. יום שבת זה יום בו אני תמיד סופרת את השעות לקראת השעה בה אני הולכת לישון וכל שעה שעוברת אני מתחילה להרגיש את הלב שלי דופק יותר ויותר. גם במהלך השבועות בבסיס בקורס היה לי ממש קשה ורק חיכיתי שייגמר.
אני כבר לא יודעת מה לעשות. אני לא רואה את עצמי מעבירה ככה שנתיים בתחושות כאלה קשות וחזקות. אין לי מושג מה לעשות. אני מרגישה מפורקת לגמרי.
מצד אחד אני מרגישה שאני צריכה עזרה, מישהו שיעזור לי להבין מה גורם לי להרגיש ככה כל הזמן? למה כל כך קשה לי? איך אפשר להקל על התחושות האלה?. אבל מצד שני אני לא רוצה לבוא בשבוע הראשון של הסדיר למפקדת שלי ולבקש ממנה דברים כמו קבן וכאלה. כי זה יוצר רושם ראשוני לא טוב, עוד מלפני שמשהו התחיל.
אני לא רוצה לצאת מהצבא בכלל אבל גם לא חשבתי שיהיה לי כל כך מזעזע בצבא ועד עכשיו אני לא מסןגלת להתמודד בלי לבכות כל הזמן. זה מעיק עליי ברמה קיצונית, מרגישה שכבר אין לי כוח ואני רק בהתחלה. נמאס לי ממש מהחרדה התמידית שיש לי ומהתחושות האלה שלי כל הזמן. לא יודעת מה עושים עם זה ואיך זה עובד בזמן הצבא.
אם מישהו חווה משהו דומה או רוצה להגיב או לייעץ או כל דבר אחר, בבקשה...
אני ממש סובלת וממש קשה לי כבר, אני צריכה עזרה ולא יודעת מה לעשות.
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025