לפני 5 שנים כשאני ובת הזוג שלי היינו חצי שנה יחד ועברנו לגור יחד היא ממש ישבה לי על הראש שנביא כלב, היו הרבה מניפולציות ושטיפת מוח, עכשיו אני גדלתי עד גיל 10 במושב עם המון כלבים ויותר אהבתי להיות עם הפרות מאשר הכלבים וגם בבית של ההורים שלי יש לנו כלבה קטנה מאז שהייתי בת 15 בגיל 25 עזבתי והייתי ביחסים סבבה איתה, בקיצור אף פעם לא הייתה לי אהבה מטורפת לכלבים, לא יחסתי לזה חשיבות והם לא הפריעו לי, אבל הכלב שהבאנו בסופו של דבר אלינו, אני לא אוהבת.
הוא מציק, יצא שבגלל הלימודים והעבודה שלה רוב הזמן אני איתו, אני גם זו שאילפה אותו ועברה איתו תקופות של חרדות מאזעקות, של מחלה שהייתה לו והכל עשיתי כי באמת ריחמתי עליו, אף פעם לא התאכזרתי אליו, הוא ישן בתוך הבית למרות שיש גינה, אני שונאת לנקות אחריו, שונאת לנקות את השיערות שלו זה מטריף אותי, שונאת שהיא דוחפת אותו לכל מקום ואם אני מבקשת שלא יבוא היא מתעצבנת עליי, בקיצור אני יודעת שיש מצב שבסופו של דבר זה יכול להביא לפיצוץ, אנחנו לפני הבאת ילד ואני מפחדת ואובדת עצות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות