אני יוצא עם בת זוגתי כבר כשנה וחצי.
יש כימיה ואהבה ומאוד רציניים בקשר, היינו בהמון חוויות במהלך השנה וחצי האחרונות טובות ורעות והיינו אחד עם השנייה בכל, גם כשהייתי אמור לנסוע למטרות עבודה לארבעה חודשים בתחילת הקשר היא חיכתה לי ושמרה על קשר איתי.
למרות זאת , כתבתי פה בעבר שהרגשתי שהקשר מאוד בא מהצד שלי , כי למרות שהיא אוהבת ומבלי להשוות מי נותן יותר, ניכר שאני מגדיר את עצמי כגבר מפנק,חם, מקשיב, דואג, משקיע וזה לא היה כמעט כלל מהצד שלה בכלל ואנחנו דיברנו על זה ואני כן רואה שיפור ברמת הנתינה שלה וההתמסרות שלה לקשר.
כשהכרנו ידעתי שהיא לא יהודייה, זה לא הפריע לי כשיצאנו אבל כן דיברנו על זה כשנתקדם ביחסים אני הייתי רוצה ממנה שתעבור תהליך גיור אם נראה לנכון שאנחנו רוצים להיות ביחד ולעבור לגור יחדיו , כי המטרה שלי זה שילדיי יהיו יהודים וזה משהו שחשוב לי, ואני חייב לציין שמההתחלה היא הסכימה במידה וזה יתקדם.
לאחרונה אני שומע ממנה שהיא לא בטוחה שהיא רוצה לעשות את התהליך וטוענת שאם היא תעשה את התהליך זה רק בגללי, וזה לא בא לה כי היא רוצה , ואם היא תעשה זאת אז היא רוצה שאצטרף איתה להתליך גיור בטפסים אבל אז זה אומר שממסד הרבנות רוצה שנתחתן עד חודש לאחר סיום התהליך שיחשיבו אותה כיהודיה. אז זה כואב לי משתי אופנים: מצד אחד שהיא לא עושה את זה בשבילה כי היא מתגוררת בישראל כבר כ15 שנים, ומצד שני שהיא מחייבת אותה לעשות איתה את התהליך, למרות שבלי שום קשר הייתי תומך בה בלי שום קשר ושומר איתה שבתות בשביל שתיהיה מרוצה ולא נצטרך להתחתן לאחר מכן.
דבר נוסף וחשוב לא פחות, בחודשים האחרונים היא התרחקה ממש ממשפחה שלי, היא מאוד קרה איתם ברמה של מנסה כמה שפחות ליצור אינטרקציה איתם,אף פעם אפילו היא לא ניסתה לשחק עם האחיינים אז אני לא רואה ממנה חום משפחתי בכלל.
המשפחה שלי מאוד אוהבת אותה ומאוד דואגת לה ומפנקת אותה וההורים שלי מאוד נפגעו ממנה שהיא ככה מתנהגת ולא יוצרת קשר ולא חמה בכלל איתם בלי סיבה באמת קונקרטית. הסברתי לה את הדברים ומה שאני מרגיש ושאני כן רוצה שתשפר את זה ושאני לא רוצה שניפרד ואני רוצה להתקדם ביחסים איתה אבל לי זה חשוב נושא המשפחתיות והחום והיא אומרת שזה דברים שהיא לא יכולה לשנות וזה מי שהיא.
אני לא מנסה ״לצאת בסדר״ בהודעה הזאת, אני באמת יודע שבמקרה ההפוך זה לא היה קורה כי אני כן חשוב לי הכלה אהבה וכבוד כלפיי הבת זוג ומשפחה שלה וההבנה שזוגיות טובה זה זוגיות אוהבת מפנקת ודואגת, זה לא זוגיות ראשונה שלי ואני יודע להתנהג נכון בזוגיות ומה אישה רוצה לקבל, אבל אני לא מרגיש שאני מקבל בחזרה באותו מטבע בכלל בכלל מבלי לצפות לקבל בחזרה, אני מתלבט אם הקשר הזה זה הקשר שחיפשתי או שאני צריך לחשב מסלול מחדש וכואב לי כי אני מאוד אוהב אותה אבל קשר מחייב ואוהב זה חייב להיות משתי הצדדים ולדעת לשנות דברים בשביל האחר בשביל להצליח בזוגיות.
אשמח לעצות לא שיפוטיות מה לעשות במצב הזה, אני מרגיש חסר אונים שמצד אחד הקול הפנימי שלי אומר לי שאני צריך לפתוח עיניים ולא לוותר על העקרונות שלי ומצד שני הלב שלי נמצא איתה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025