התחלתי לצאת עם מישהו לפני בערך חצי שנה, הייתי שנייה לפני השחרור מהצבא וכנראה באיזשהו היי מטורף כזה והייתה לנו התחלה מאוד מסיבית וחדה של מאפס למאה. היינו ביחד כל רגע בסופשים ואחרי שהשתחררתי מהצבא בקושי הצלחנו להיפרד לשנייה, הסקס היה מדהים והכימיה מטורפת. הוא אמר לי יחסית מהר שהוא אוהב אותי, וכיבד את זה שלא אמרתי ישר. אחרי כמה זמן החזרתי לו גם ובדיעבד אני מבין שכנראה נסחפתי בתוך הסיטואציה עם כל תחושת החופש ומזה שהרגשתי נורא בנוח איתו ושהוא לגמרי המקום הבטוח שלי ואולי אפילו בלבלתי את עצמי. היום אני מאוד אוהב אותו, הוא חשוב לי ואני לא רואה אותו מחוץ לחיים שלי, אני מעריץ אותו ואת הקסם שבו, ובאמת אין לי שום דבר אחד שלילי להגיד עליו. הוא מדהים, מתחשב, אוהב, מצחיק, אבל אני פשוט לא מאוהב בו. אני כבר לא נהנה במין כמו בהתחלה, כן גומר אבל לא באמת נכנס לזה ואפילו מרגיש שזה טיפה קאדר. אני באמת כל כך רוצה להתאהב בו, ושרק הוא יהיה בראש שלי, ולהסתכל עליו כמו שהוא מסתכל עלי, ובכללי לא לרצות להסתכל על בנים אחרים לצורך העניין.
לא יודע כבר מה לעשות... ככל שאמשיך למתוח את זה הוא ייפגע יותר, אבל אני באמת לא רוצה אותו מחוץ לחיי. איך להתאהב בו? איך לקבל את הניצוץ הזה שאומר שאתה מאוהב? מה לעשות במצב הזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025