היי כולם!
אשמח לקבל כל תובנה או עצה
אני בת 22, חבר שלי בן 25, סטודנט שמתחיל שנה אחרונה בלימודים. בדצמבר נהיה שנתיים יחד.
בשנה שעברה בקיץ, הזמינו אותי חברים של המשפחה להגיע אליהם לארה״ב. דיברתי על זה עם חבר שלי וסיפרתי לו על זה. עם הזמן חשבתי על ההצעה, עשיתי לעצמי ויזה וגם לו על הדרך הוא עזר לי להוציא אותה מהר כדי לטוס בהקדם ותוך כמה חודשים מההצעה שלהם, יכולתי כבר לטוס.
הזמנתי כרטיס טיסה לחודש מאי האחרון, ורק אז נפל לחבר שלי האסימון שאני באמת טסה, והוא לא אהב את הרעיון כל כך. התכנון היה להישאר אצלם, לראות איך אני מסתדרת שם, להכיר את האיזור, לטייל קצת. אין תאריך חזרה מדויק והוא לא אהב את זה מובן. הוא אמר שהוא מפחד ממה שיכול לקרות שם, שאני ארצה להישאר שם ליותר מחודש חודשיים, שאני אכיר שם מישהו וכו׳. הוא דיבר על זה שהוא לא חושב שאנחנו צריכים להישאר ביחד כשאני אטוס, הרבה גם מהפחד שנצטרך להיפרד בטלפון וזה לא נעים.
אמרתי לו שאני מבינה אותו, אבל שזה לא צריך להיות כזה דרמטי, אני טסה בעיקר כדי לעבוד, להכיר את המדינה ואת החברים של המשפחה. זה לא שאני נוסעת לטייל בכל ארה״ב או דרום אמריקה..
בסוף לא יכולתי לטוס בגלל החמרה במצב הבריאותי ודחיתי את הטיסה למועד לא ידוע.
בחודשים האחרונים אני מטפלת בעצמי עם המון רופאים ובדיקות פרטיות, המון כסף דאגה וזמן. הרשלנות של המערכת הבריאותית בארץ לא מפסיקה להפתיע אותי.
אחרי כל מה שאני עוברת אני עוד יותר רוצה לטוס, אחרי שאחלים אמור לקרות בדצמבר הקרוב, להשתחרר מכל זה. לחוות דברים חדשים במדינה שעדיין לא הייתי בה ושיש לי הזדמנות מעולה לבקר בה בלי להוציא כסף על מחיה וכאלה.
לא הייתי בצבא, לא הצלחתי לחסוך כסף מאז, לא עשיתי טיול גדול, לא טסתי כמעט, וזו הזדמנות טובה בשבילי להתחיל להרוויח כסף שלא עשיתי עד היום כמעט, לטוס ולחוות משהו שלא כולם יכולים.
בגלל שהטיסה נדחתה, יש יותר סיכוי שהוא יוכל לבוא לבקר אותי וגם לטייל שם אחרי שהוא יסיים את הלימודים בקיץ והצעתי לו את זה כמה פעמים למקרה שזה יוכל להיות רלוונטי.
בכל הזמן הזה הוא כרגיל הכי מקסים שיש, דואג לי, מטפל בי, עוזר לי בכל דבר שהוא יכול, ביקר אותי כל יום כשהייתי מאושפזת, עושה הכל.
הנושא של הטיסה עדיין מפריע לו אבל אנחנו לא מדברים על זה כל כך, וזה קצת מפריע לי כי אני יודעת שברגע שאני אזמין עוד פעם כרטיס טיסה, שוב תהיה לו את אותה תגובה, ונצטרך להיפרד לפני שאטוס.
קשה לי שאני יודעת שעכשיו הוא פה ותמיד עוזר לי ותומך, וכשאטוס זה כבר לא יהיה רלוונטי בכלל. אז אני מתחילה לתהות למה אנחנו ביחד בכלל? כדי להעביר את הזמן? לא יודעת, הפוסט הזה מבולגן ואני לא בטוחה מה לחשוב לגבי הסיטואציה, איך להתמודד עם התגובה והפחד שלו, או פשוט לקבל את זה שניפרד לפני הטיסה וזהו..
תודה למי שקראה עד כאן, ותודה מראש על כל דעה שתהיה שנה טובה בריאה ורגועה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות