היי,
אני בן 23, שירות מלא.
שירתתי כשנתיים כטבח בצפון ולאחר מכן יומיות.
במהלך השירות נתתי מעצמי כמה שיותר למרות הקשיים בגלל חוסר בכוח אדם, הגעתי למצב שפגעתי בעצמי לא בצורה חמורה, לא חשבתי בחיים על לעשות משהו מעבר לכך.
זאת הייתה דרך להתמודד, ילד.
פניתי לקב"ן והאמת שזה מאוד עזר לי מכל הבחינות, חברתית, משפחתית ועוד.
עד שהגיע הקורונה, הודיעו לנו שאנחנו סוגרים 28 בלי לדעת מתי זה יסתיים, ישר חשבתי על איך לברוח. נכנסתי להתקף חרדה קטן ומשם לקב"ן שרשמית לא יכל לעזור לי וחובשת ששמעה את השיחה, באה אליי ועזרה לי 5 גימלים.
ביום שהייתי צריך לחזור שלחתי הודעה לקב"ן והודעתי שאני לא יכול לחזור, איימו עליי שאני אהיה נפקד ואז עשיתי הצגה קטנה ואיימתי שאני אולי אפגע בעצמי.
משם הפנו אותי לפסיכיאטר ואז הועברתי לצריפין עם ת"ש עולם.
מאז השחרור חיי השתפרו, עבודה מסודרת ובתכנון היה ללמוד.
ב7 באוקטובר ,אבא שלי מעיר אותי בבוקר ואומר לי "אנחנו במלחמה".
מאז ראיתי סיפורים, סרטונים קשים שאני לא רוצה להזכיר אבל לראות את מעשי הגבורה שכנעו אותי סופית.
זוועות אוקטובר, לקח לי ומניח שלהרבה מאיתנו זמן לעקל.
אלו"ף.. עוזב הכל וטס לדרום למרות הסיכון במיוחד כפאקינג אלו"ף, גיבורים שנלחמו בחירוף נפש עם אקדחים ותחמושת מוגבלת בידיעה שרוב הסיכויים הם לא יצאו מזה ללא פגע.. סיפורים ששוברים את הלב לרסיסים
אני רוצה לחזור לצה"ל ואני מוכן להקדיש את כל גופי לצה"ל למען גיבורנו שנפלו, למען מספר בלתי נתפס של משפחות שחייהם נהרסו ולמען מדינת ישראל שמוקפת באויבים רצחניים שכל מטרתם זה להשמיד אותנו.
מה הסיכוי שצה"ל יקבל אותי בחזרה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות