שלום,קוראים לי שי בן 18 והתגייסתי לפני חודש וחצי.
אני כבר לא יודע מה לעשות,סיימתי טירונות קרבית מקוצרת 03 וכרגע אני ממתין לתפקיד.
התפקיד שלי קשור לטנקים ולהיות רחוק מהבית לאורך זמן.
כרגע המצב הנפשי שלי לא טוב,ורק הולך ומידרדר,אני לא אוכל כי פשוט אין לי תאבון,אני כל היום רק עצוב ולא מפסיק לבכות על המצב שלי,רע לי וקשה לי אפילו לדבר עם ההורים שלי בטלפון כי ישר אני בוכה ואני לא רוצה להדאיג אותם אין לי מצב רוח ורצון לדבר עם אף אחד.
אין לי חשק לעשות כלום,וגם כשאני יוצא לבית אני ממשיך להיות עצוב במקום שמח מזה שאני בבית.
אני מרגיש חוסר אונים,ומפחד להחזיק נשק ולהיות בקרבת טנקים,התפקיד שלי מצריך עבודה בטנק ואני פשוט לא מסוגל להתקרב אליו,אני מת מפחד,אני לא ישן טוב בלילה וקם כמה פעמים כל לילה וחלק מהם זה בגלל סיוטים.
אני רוצה לבקש קבן אבל אני מפחד שהוא יחשוב שאני משקר ולא יעזור לי בכלום.לאחרונה עלה בי המחשבה של לפגוע בעצמי ואף להתאבד כי פשוט רע לי 24 כל יום.ההורים שלי דואגים לי ואין להם יכולת לעזור לי.ונמאס לי לבכות כל הזמן ונמאס לי להיות עם הרגשת מועקה כל כך הרבה זמן! אני חושב לפגוע בעצמי ולא יודע מה לעשות במצב שלי.