שלום לכולם,
התחלתי ללמוד במכללה דתית לחינוך והוראה במתמטיקה על יסודי. יש שלוש פגישות שבועיות בזום, סה"כ יש לי 11 קורסים בסמסטר הנוכחי. אני לומד במכללה קטנה ובכל שיעור יש בין 5 ל8 סטודנטים. כרגע אנחנו לומדים דרך זום עד להודעה חדשה.
בנוסף, אני עובד במוקד חירום חמישה ימים בשבוע, 12 שעות בגלל המצב בארץ. כל שבוע אנו צריכים להגיש בין 6 עד ל7 מטלות, וכל אחת לוקחת לפחות בין 3 ל4 שעות. אני מרגיש שאני לא מצליח להתמודד עם הלחץ בעבודה ובלימודים.
אני גם לא מתחבר לאף אחד, ורוב מי שלומד איתי הרבה יותר מבוגר ממני. גם אין לי ממש עם מי לדבר. הרבה פעמים אני נאלץ לקחת שיעורים פרטיים או מבקש עזרה מסטונדטים שלומדים במכללות אחרות כי אין מספיק תרגול בשיעורים
אני מרגיש שאני סובל ממש לפחות איפה שאני נמצא כרגע. חשבתי על להתחיל ללמוד במכללה אחרת, שנה הבאה, אך זה דורש פסיכומטרי. דיברתי על זה עם ההורים, שהם אלה גם ששכנעו אותי ללכת ללמוד שם אבל הם לא מוכנים להקשיב לי וגם בכלל לא מאמינים שאצליח ללמוד במקום אחר. אני גם לא יכול להתפטר מהעבודה בגלל שאני משלם על משכנתא ועל רכב.
אשמח לשמוע את דעתכם ומה אפשר לעשות במצב שלי תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות